האם 'Beat It' או 'Eat It' הגיעו קודם? 'מוזר: הסיפור של אל ינקוביץ' כלל לא מומצא

ב מוזר: סיפור אל ינקוביץ' , דניאל רדקליף (מככב בתור מוזר אל ) נכנס למשרד של מנהל לייבל באולפן ומנגן את 'Eat It', שיר שלטענתו מקורי לחלוטין ואינו פרודיה על שום יצירה אחרת.

בעוד שחלקם דיברו בזעם על ההמצאה הברורה, אולי הם לא הבינו את הבדיחה. הסרט כולו הוא זיוף של ביוגרפיות אחרות, והשקר הבוטח שלו זה 'תאכל את זה' יצא לפני 'Beat It' של מייקל ג'קסון מגוחך כמעט כמו הדרך שבה הוא מכבה סיגריה ביד של אדם באותה סצנה.

ההצגות המופרזות של שחקנים, כמו גם הקריינות המטופשת של דידריך באדר (השחקן מאחורי רקס קוון דו מנפוליאון דינמיט) והליפ-סינכרון של דניאל רדקליף, היו צריכים לרמז את הקהל לפיקטיביזציה של חייו של ינקוביץ'. אל המוזר עצמו אפילו אומר ממש בתחילת הסרט, 'זה ממש לא מומצא'.

זה די מצחיק שיש אנשים שכנראה לקחו אותו במילה שלו. כל מה שאל מוזר עושה הוא פארודיה, למה אתה חושב שהסרט האוטוביוגרפי שלו יהיה שונה?

מקור: Getty Images

אל המוזר זכה לתהילה בכך שצחק על טרופיות וקלישאות.

אז מה הגיע ראשון - 'לאכול את זה' או 'להכות את זה'?

זה לא צריך להפתיע אף אחד שמייקל ג'קסון הוציא את 'Beat It' ב-1982, שנתיים לפני ש-Weird Al הפיל את יצירת המופת הגאונית שלו 'Eat It'.

בעוד שהביטחון העצמי והחוצפה של רדקליף בעקבות סצנת הטרנספורמציה שבה ווירד אל מתפרץ מביצה שמנגנת בלדת כוח בגיטרה חשמלית היו מרשימים מספיק כדי לגרום למישהו להאמין כמעט בכל דבר, אולי כדאי שניקח את מה שהוא אומר עם גרגר מלח .

כאשר ווירד אל, בגילומו של רדקליף, נכנס וזורק את הקלטת על המפיק (בגילומו של ווירד אל) היא מתנגנת במשך כל חמש שניות פרט לפני שהיא מקבלת אור ירוק. 'זה מבריק.' אומר המפיק ל-Weird Al (בגילומו של רדקליף). הם לוקחים אותו במילה שלו, והאדם שהוא שורף עם סיגריה צוחק את זה, אומר 'כן, זה מגיע לי'.

ההצגה המותרת היא סתירה מוחלטת לשטויות של ההקשר של הסצנה. כל מי שבאמת צפה בסרט ידע שהטענה היא שקר.

מקור: Getty Images

'Beat It' של מייקל ג'קסונס יצא ב-1982, ואחריו 'Eat It' ב-1984.

הסצנה המדוברת עוסקת יותר במציאת הביטחון העצמי להיות מוזר כמו שאתה רוצה להיות. זו אותה גישה של 'כן, אני מוזר באופן לא מתנצל' שמתאים כל כך למנטליות של כוכבי הרוק, ולמה הביוגרפיה של ווירד אל עובדת כל כך טוב כפרודיה על אדם שעשה את הקריירה שלו בפארודיה.

למרות שהוא בטוח שגוי, אל מוזר בסצנה הזו ממש השתחרר מהקליפה שלו. זו תחושת השחרור שהוא מביע בהדלקת הסיגריה שלו בחוצפה. בעוד שחלק מ מוזר: סיפור אל ינקוביץ' נכון, הרבה זה בדיוני.

מוזר: הסיפור של Al Yankovic זמין כעת להזרמה ב-Roku.