ב-WeChat, בודקי עובדות נוכלים מתמודדים עם בעיית החדשות המזויפות של האפליקציה

גרייס שו לא עושה כסף בבדיקת עובדות. היא לא עיתונאית ויש לה עבודה יומיומית כמדען מחשבים באזור מפרץ סן פרנסיסקו.

אבל היא עזרה להשיק את אחת מפעולות ההסרה הבודדות ב-WeChat, אפליקציית הודעות פרטיות הפופולרית ביותר בסין ובקרב גולים סינים.

'אתה לא צריך להיות מקצוען כדי להגיד לאחרים מה נכון ומה לא נכון', אמרה. 'ועם הקהילה הסינית המקוונת, הבעיה היא שהרבה אנשים לא קוראים חדשות באנגלית. הם פשוט קוראים כל מה שחשבונות שולחים להם'.

בתרגום גס כ'אין מלון' - משחק על סלנג אינטרנט סיני על כמה אכפת למשתמשים מפוסטים מסוימים - פרויקט בדיקת העובדות החל מיד לאחר הבחירות לנשיאות ארה'ב ב-2016 וחי ב-WeChat (הפלטפורמה לא אפשרה קישורים חיצוניים עד לאחרונה). שו אמרה שהיא קיבלה השראה ליצור את הערוץ עם כמה מחבריה לאחר שצפתה במטח של מידע מוטעה פוליטי משותף בין סינים-אמריקאים ב-WeChat.

כעת, בזמן שהם מפרסמים לסירוגין בהתאם ללוחות הזמנים השונים של העבודה שלהם, הקבוצה צוברת בין 2,000 ל-10,000 צפיות לפוסט. הסיבה לכך היא שבדומה לוואטסאפ, חברים מרבים להעביר זה לזה מאמרים שהם רואים בהם בקבוצות בפלטפורמה, שבה כותבים של No Melon מפרסמים את עבודתם.

'יש לנו רק 20 אחוז מהצפיות במאמרים של מנויים - 80 אחוז הם בעיקר מאנשים שלא נרשמו אבל ראו את המאמר במעגל של חבר שלהם', אמר שו. No Melon מקבל בממוצע 40$ עבור הקלקות לפוסט. 'אנחנו לא מתפרנסים מזה'.

בלי מלון הוא דוגמה קטנה לקומץ של פרויקטים של ביטול 'גרילה' ב-WeChat, שיש לו בערך מיליארד משתמשים פעילים חודשיים עוֹלָמִי. פרויקט נוסף, המרכז נגד שמועות כוזבות בחו'ל, החל גם הוא לאחר הבחירות ב-2016 ויש בו כ-22 כותבים מתנדבים. הוא מפרסם בין שלוש לארבע בדיקות עובדות בשבוע לבסיס מנויים של כ-10,000 איש.

השיטה האד-הוקית שהפרויקטים הללו נוקטים דומה לגישה שניסו בודקי עובדות בוואטסאפ, שבה הקוראים מתבקשים לשלוח מתיחות פוטנציאליות לחשבונות מוסדיים ולהפיץ את בדיקות העובדות המתקבלות. ובדומה לוואטסאפ, בודקי העובדות האלה אמרו שהעבודה שלהם לא ממש מתאימה להפצה של מידע מוטעה ב-WeChat.

'אני לא חושב שזה היה יעיל. המאמרים נגד שמועות התפשטו פי 100 לאט יותר מהשמועות', אמרה ליאן דואן, כותבת 'אנטי שמועות', באימייל לפוינטר. לפעמים הבעלים של WeChat עצמו, Tencent, ישתף מחדש את בדיקות העובדות של הפרויקט למיליוני העוקבים שלו, אך לא לעתים קרובות. 'זו הסיבה שאנחנו מייצרים הרבה פחות מאמרים מאשר לפני שנתיים.'

אבל WeChat היא חיה שונה לחלוטין מוואטסאפ - ובעיית המידע השגוי שלה נחקרת יחסית לא מעט בהשוואה לפלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר, שבהן מתיחה ויראלית להגיע לקהלים מיינסטרים בארה'ב ובאירופה.

מומחה אחד למידע שגוי של WeChat הוא צ'י ג'אנג, מועמד לדוקטורט באוניברסיטת דרום קליפורניה ועמית במרכז הגרר לעיתונאות דיגיטלית. בהרחבה חקר הנושא. היא אמרה לפוינטר שהבעיה נוצרה בחלקה מהיעדר חדשות אובייקטיביות ב-WeChat.

'אין באמת סוג של ציפייה שאלו (חשבונות) יהיו דיווח חדשותי קפדני', אמר ג'אנג, שדן במצוקות המידע השגוי של האפליקציה בפסגת בדיקת העובדות העולמית של רשת בדיקת העובדות הבינלאומית ברומא בחודש שעבר. 'זה דבר אחד שבאמת גורם למידע שגוי להתרבות במרחב, אבל גם אני חושב שהוא באמת מציב ציפיות שונות - ולנושא האמון והאמינות יש שדה משחק שונה מאוד באפליקציה.'

צילום מסך מתוך מצגת של צ'י ג'אנג בפסגת בדיקת העובדות העולמית ברומא.

במובנים רבים, ג'אנג אמר ש-WeChat היא בכלל לא אפליקציית הודעות - לפלטפורמה יש מערכת פרסום מובנית עם לא פחות מ-10 מיליון חשבונות רשמיים שונים המפיצים תוכן למשתמשים. רק לקומץ מהם יש תלבושות חדשות מקבילות בעולם האמיתי, כמו הניו יורק טיימס אם היה יוצר חשבון WeChat, ורבים מתמקדים בצבירה של תוכן על פני דיווח אובייקטיבי.

למבנה הזה יש השלכות על איך המשתמשים תופסים את החדשות.

'הם לא רק ממים, הם לא רק היפר-קישורים המשותפים דרך אתרים אחרים ברשת הפתוחה - הם בנויים בתוך WeChat עצמו', אמר ג'אנג. 'אז בעצם WeChat הוא סוג של פייסבוק בכך שאנשים פשוט הולכים ישר לפלטפורמה בשביל החדשות שלהם. הרבה ספקי תוכן מספקים את זה ועונים על הביקוש הזה'.

'הם לא ממש עומדים בשום נורמה עיתונאית'.

צילום מסך מתוך מצגת של צ'י ג'אנג בפסגת בדיקת העובדות העולמית ברומא.

ניתן לומר את אותו הדבר על הקבוצות הקטנות של פורצים במשרה חלקית שעשו תחביב מבדיקת השמועות של WeChat. ג'אנג אמר שרבות מהקבוצות הללו מנוהלות על ידי אנשים ללא הכשרה עיתונאית או עדיפות לערכים כמו אובייקטיביות, אי מפלגתיות והגינות.

'אלה גם לא באמת עיתונאים - יש להם עבודה במשרה מלאה, הם חוקרים או סטודנטים או אנשים שפשוט עושים את זה בתור הופעה צדדית', אמרה. 'אובייקטיביות היא לא הדאגה העיקרית שלהם. לפעמים יש הערכה סובייקטיבית ביצירה, האומרת דברים כמו, 'זה כל כך מגוחך'... סוגי השיחות הם יותר סתמיים ופחות ממוקדים סביב מתיחה, אבל בדרך זו, אתה בונה קבוצה מאוד מעורבת של קוראים.'

שו הסכים ואמר ש-No Melon - שפעילה גם ב-Weibo, עוד פלטפורמת מדיה חברתית סינית פופולרית - וקבוצות אחרות מכוונות יותר לעדכן אנשים באופן לא רשמי מאשר לציית לעקרונות עיתונאיים כלשהם. היא העריכה שכ-20 אחוז ממה ש-No Melon מפרסם הם מאמרי דעה, כשכשליש הם בדיקות עובדות.

'אני לא באמת מתארת ​​אותנו כסנופס או אתר בדיקת עובדות - בדיקות עובדות הן רק חלק מהנושאים שלנו', אמרה. 'יש לנו עוד נושאים שקשורים לפוליטיקה באמריקה. אנחנו רק רוצים לעדכן אנשים היטב'.

אז מה יוצר אמינות בסביבה הזו? ג'אנג אמר שזה מסתכם בחזרה.

'שמעתי הרבה אנשים אומרים שהם אפילו לא שמים לב לאיזה כלי חדשות פרסם את הכתבה. זה כאילו שהם לא באמת סומכים על חנויות מסוימות יותר מאחרות', אמרה. 'באמת שממנו מגיעה האמינות היא החזרה המצטברת וההיכרות עם סיפור. אם שקעים מעתיקים מאחד אחר וזה משותף, זה מה שיוצר אמון ואמינות'.

וזה מה שמוביל לעתים קרובות להפצה נרחבת של כתבות חדשות או ממים כוזבות או מטעות, המועתקות על ידי חשבונות שונים 10-20 פעמים ומשחקים ברגשות המשתמשים כדי לקבל צפיות. ג'אנג אמר כי יש לראות מידע מוטעה ב-WeChat בשני הקשרים שונים של משתמשים: אנשים ביבשת סין ויוצאים בארה'ב ובמקומות אחרים.

לדבריה, מידע שגוי בקרב הקבוצה הראשונה בדרך כלל לובשת צורה של בטיחות הציבור או מתיחות בריאותיות, כמו מתיחות לגבי מזונות מסוימים הגורמים לסרטן. ג'אנג אמר שהנושאים האלה פונים לרוב למשתמשים בגיל העמידה - ואין דרך טובה עבורם להפריד בין מה שנכון ושקרי.

בינתיים, בארה'ב, מידע שגוי ב-WeChat נראה די דומה למה שאמריקאי עלול להיתקל בפיד שלו בפייסבוק: ממים היפר-מפלגתיים, סיפורים וסרטונים שמטרתם להבעיר חלוקות אידיאולוגיות. ג'אנג אמר שהרבה מהתוכן נוטה לשמרני בנושאים כמו הגירה והעדפה מתקנת.

'הסיפורים האלה מושכים יותר את העין - דברים כמו 'בקליפורניה, יש חוק חדש שמתיר לאנשים נשאי HIV לתרום דם'', אמרה. 'זה כמו לעמוד מול קהל שאינו רגיש או בעל ידע פוליטי, ובעצם ליצור תמונה של קליפורניה הליברלית שהיא פשוט מגוחכת ומגוחכת'.

צילום מסך מתוך מצגת של צ'י ג'אנג בפסגת בדיקת העובדות העולמית ברומא.

שו אמרה שעוד אחת מהמתיחות המובילות האחרות שאף מלון לא ראה הופכת לוויראלית היא סיפור מזויף שטען שעומד להיות יום לאומי של מהומות אלימות ב-3 בנובמבר 2017. היא אמרה שהשמועה התחילה ב-4chan והופצה על ידי חשבון WeChat הפופולרי College Daily, הפונה לסטודנטים לחילופי חוץ סיניים.

'אני נשבע שלפחות 20 אחוז מהחברים שלי באמריקה שיתפו את זה. כתבנו על זה מאמר והוצאנו אותו לפני 3 בנובמבר', אמר שו. 'אנשים פשוט שכחו מזה - טרור הוא מה שמושך אנשים תשומת לב. הם לא ידעו שהם משמשים כאמצעי למשיכת קליקים נוספים לפלטפורמה הזו.'

'זה אפילו לא הגיע לחדשות בארה'ב, היו לי עמיתים לעבודה ובני משפחה בסין שהזהירו אותנו להיזהר'.

שו העריך שכ-60 אחוז מהקהל של נו מלון נמצא מחוץ לארה'ב - וזה משמעותי עבור קוראיו הסינים.

'בסין, אתה די מבודד - אין לך גישה ל-NYT או (The Washington Post) ואתה בעצם קורא כל מה שחשבון WeChat פופולרי מאכיל אותך', אמרה. 'אנחנו רוצים לעדכן גם את הקהל הזה'.

בארה'ב, ג'אנג אמר שחשוב שארגוני חדשות ישימו לב למידע שגוי ב-WeChat מכיוון שזה יותר ויותר מקום שבו מידע שגוי פוליטי משפיע על העדפות ההצבעה של סינים-אמריקאים. ב-2015 חיו בארה'ב כ-5 מיליון סינים נתונים ממאגר העובדות האמריקאי , והם מהווים חלקים משמעותיים מהאוכלוסייה במדינות רבות בדרום מזרח אסיה, קנדה, פרו, רוסיה ואוסטרליה.

'בארה'ב, אני מרגישה שיהיה עניין גדול מאוד עבור זה כי הרבה מהגיוס הפוליטי של המהגרים הסינים מהדור הראשון מתבצע דרך WeChat', אמרה. 'זה המרחב העיקרי שבו הם מקבלים חדשות על הפוליטיקה של ארה'ב.'

מלבד הבדלים מבניים ומשתמשים, WeChat בולטת מפלטפורמות טכנולוגיות אחרות בכך שחברת האם שלה, Tencent, נקטה כמה צעדים אגרסיביים נגד מידע מוטעה.

'WeChat מודעים היטב לבעיה - די קשה לפספס אותה', אמר ג'אנג. 'ומהצד הסיני, השלטונות הסיניים ממש לא אוהבים ומזעיפים פנים מכל מידע שיוצר את מה שהם מכנים מחלוקת חברתית או שמועות בכל צורה שהיא. לחברה יש תמריץ חזק לרסן חלק מהמידע השגוי הזה'.

טנסנט התחילה מבצע בדיקת עובדות משלה , שמתמקד בעיקר בהפרכת שמועות בריאות בפלטפורמה. בתוך האפליקציה, משתמשים יכולים לחפש ולשאול שאלות לגבי שמועות - יש בה אפילו מרכיב משחק.

באימייל לפוינטר, מנהלת התקשורת העולמית של Tencent, Portia Huang, אמרה כי התוכנית, בנוסף למדיניות תוכן קפדנית ופרסום חודשי של סיפורי החדשות המזויפות המובילות בפלטפורמה, היא הנשק העיקרי של החברה נגד מידע מוטעה.

'אנו עורכים לעתים קרובות ביקורות כדי להבטיח את שלמות הפלטפורמה ונחסום או נשה חשבונות רשמיים אם יימצא שהם מפיצים מידע שגוי, דברי שטנה, תוכן מגונה או מידע אחר האסור בפלטפורמה שלנו', אמרה. 'בנוסף, אנו עובדים עם ארגונים אמינים כדי לעזור לתקן מידע מוטעה, והשקנו את החשבון הרשמי של 'מסנן שמועות' ב-2016 ואת המיני-תוכנית 'עוזר מסנן שמועות' ב-2017 כדי לעזור למשתמשים לאמת את אמיתותם של דיווחי חדשות מפוקפקים ולהודיע ​​על כך. משתמשים אם דיווחי חדשות שהם קראו או שיתפו מכילים מידע שגוי.'

יחד עם זאת, ג'אנג אמר שבדיקת עובדות פוליטית לא קיימת בסין מכיוון שהצנזורים הממשלתיים כבר מתמקדים בסוגים אלה של שמועות באינטרנט. זה נותן לטנסנט לעצמה חופש פעולה מסוים בעת צנזורה של מה שמתפרסם באפליקציה - היא מורידה באופן קבוע שמועות ומתיחות שמגיעות לטווח רחב.

במדינות כמו ארה'ב, זה פחות נפוץ, ומידע מוטעה פוליטי ממריא לעתים קרובות כתוצאה מכך. שו אמר שמהגרים סינים פונים לעתים קרובות ל-WeChat כמקור מרכזי לחדשות, והעובדה שמוסדות אמריקאים לא שמים לב מספיק לפלטפורמה מטרידה.

'יש לך כמה מהגרים שרוצים להיות חלק מקהילה אמריקאית - הם מתיידדים, מדברים אנגלית שוטפת, קוראים דברים באינטרנט באנגלית', אמרה. 'אבל אתה מקבל גם את הדור הסיני המבוגר קצת יותר. הם אולי עובדים בחברה אמריקאית, אבל החיים החברתיים שלהם הם בקהילה הסינית. אין ספק, הם בעלי ידע נמוך, אבל הם משכילים היטב'.

'סינים-אמריקאים הם קבוצה אחת שקטה ומתעלמים מהם'.

באשר לפתרונות פוטנציאליים, ג'אנג אמר כי זיהוי המותג יהווה מכשול גדול עבור אלה המנסים להפריך מידע מוטעה ב-WeChat, מכיוון שלמשתמשים ממוצעים נראה שלא אכפת מי מפרסם מה. שו אמרה שהיא רוצה לראות את WeChat עצמה מתחילה לתייג אם לסיפורים ספציפיים יש מקורות מדויקים או לא.

ואז יש את מה שחוקרים כמו ג'אנג עדיין לא יודעים על מידע שגוי ב-WeChat, כמו מי עומד מאחורי כמה מהערוצים ההיפר-מפלגתיים והחדשות המזויפים רחבי היקף - והצומחים ביותר, כמו גם כמה מהשקעים האלה מונעים באופן בלעדי על רווחים. על ידי פרסום.

בסופו של דבר, ג'אנג אמר שכמה בעלי עניין שונים צריכים להתמודד יחד עם מידע מוטעה ב-WeChat כדי להילחם בו ביעילות.

'זה צריך להיות מאמץ מרוכז - בין אם זה ארגונים קהילתיים או כלי תקשורת מקומיים או מפלגות פוליטיות שיש להם אינטרס להגיע לבוחרים האלה', אמרה. 'זה כלי באמת יעיל - למרות שיש הרבה מידע מוטעה, מצד שני, אתה יכול להשתמש בו כדי להגיע לקהלים הנכונים. אני חושב שצעד גדול הוא ששחקני המפתח האלה יבינו ש-WeChat הוא כלי בעל ערך.'