כמה חדשות אישיות: העיתונאית החדשה הזו מצאה בידוד, לא את עבודת החלומות שלה

Dynahlee Star Padilla סוף סוף קיבלה את ההזדמנות לה קיוותה. אבל אז הגיעה רקע של מתחים מרובים שנדלקו על ידי המגיפה.

Dynahlee Star Padilla ביום הראשון לעבודתה החדשה. באדיבות Dynahlee Star Padilla

הסיפור הזה הוא חלק מסדרה. אתה יכול קרא סיפורים אחרים מ-Some Personal News כאן .

באוקטובר האחרון, שלושה מחבריה הוותיקים של Dynahlee Star Padilla ירדו מניו יורק לבקר אותה בווירג'יניה. הם תכננו לסוף שבוע מהנה של ליל כל הקדושים לבלות יחד ולהתעדכן. פדילה, מושתלת חדשה בווירג'יניה, התרגשה לראות את חבריה.

הם צפו במותחן ההישרדות 'זחילה' והתפנקו על תירס סוכריות, סאור פאץ' קידס וסקונס דלעת. הם התחפשו. הם ביקרו בחווה. וכפי שעושים חברים קרובים, הם השיגו את חייהם ואת הקריירה והחלומות המתהווה.

עד סוף סוף השבוע, חבריה של פדילה הצביעו על המובן מאליו: היא נשמעה מאוד אומללה בעבודה החדשה שלה. זה היה התפקיד הראשון שלה במשרה מלאה בעיתונאות, תחום שהיא התלהבה ממנו מאז שהייתה כבת 7, צפייה בחדשות PIX11 עם הוריה.

'הבנתי 'כן, זה לא טוב'', נזכר פדילה, כיום בן 24. 'כנראה שנמאס להם לשמוע אותי מוציא להם את האוזן על זה, ואני באמת צריך לעשות משהו בנידון'.

***

באביב שעבר - חודשים ספורים לאחר שמגיפת הקורונה החלה להתפשט ברחבי ארה'ב - הארוסה של פדילה התקבלה לאקדמיה של המשטרה הפדרלית. בני הזוג עזבו את כל מה שהכירו ועברו לאלכסנדריה, וירג'יניה.

פדילה הייתה נחושה יותר מתמיד למצוא עבודה בכתב במשרה מלאה מאז שסיים את לימודיו במאי 2019 עם תואר עיתונאי מאוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ. חזרה הביתה, ילידת דרום ברונקס אמרה שהיא מצאה דחייה לאחר דחייה רק ​​כשחיפשה עבודה, וסיימה בתפקיד עצמאי בכתיבה/שיווק בבית חולים קהילתי בברוקלין.

בווירג'יניה היא מצאה פוסט על תפקיד עורך עותקים ב מגוונים: נושאים בהשכלה הגבוהה , מגזין חדשות דו-שבועי מבוסס פיירפקס המוקדש לנושאי גיוון בהשכלה גבוהה, ותפקיד שותף לתקשורת עם GoFundMe. ההצעה ממגוון הגיעה ראשונה, ופדילה אמרה שהיא נשאלה אם היא מעוניינת בתפקיד אחר שנפתח גם הוא: עוזרת עורכת. פדילה נרגש התקבל.

'בכנות, לא האמנתי שאחרי כל הזמן הזה קיבלתי משרה מלאה בתחום העיתונות במדינה אחרת - אפילו לא עיר הולדתי', אמרה. 'מה שהיה, שוב, מפתיע לטובה וגם ברכה בהתחשב בכך שהיינו במגפה והצלחתי לנצל הזדמנויות ועדיין למצוא עיתונאות גם אחרי, במקרים מסוימים, כל ה'צרות''.

היא החלה את עבודתה החדשה באמצע ספטמבר 2020. פדילה קיבלה מחשב נייד לעבודה וציוד אחר לעבודה מהבית מכיוון שהמגיפה אילצה את המגזין שלה ללכת מרחוק. במהלך פרקים ארוכים בזום, פדילה אמרה שהבוס החדש שלה לימד אותה את החלק האחורי של אתר המגזין, איך לכתוב בסגנון שלהם ועוד.

'אני חושבת שזה היה רק ​​עומס יתר של מידע ליומי הראשון, ובגלל זה הרגשתי המומה', אמרה.

בשבועות הבאים, פדילה אמרה שהיא נלחצת יותר ויותר. היא התחילה להיתקל בבעיות שינה. היא הייתה לבדה בדירתה כי ארוסה נאלץ לעזוב לג'ורג'יה להתאמן במשך שלושה חודשים. מוחה היה גם בניו יורק, וחשבה על הוריה שנדבקו ב-COVID-19. היא הרגישה מבודדת במדינה לא מוכרת, ללא משפחה או חברים, ובעבודה ש - כמו מיליונים ברחבי הארץ - נאלצה להתרחק בגלל המגיפה.

'כמעט בכל פעם שנכנסתי לסיפור, זה גרם לי ללחץ ולעצבן יותר מאשר להתרגש לעשות את זה', אמרה. 'אמרתי, 'זה לא יכול להיות נכון''.

לפני חג ההודיה, פדילה אזרה אומץ והתקשרה לבוס שלה ולומר לו שהיא עוזבת את החברה. היא הודתה לו על ההזדמנות, ושיתפה במה שעבר עליה בחודש האחרון שהוסיפה למגיפה. פדילה לא נתנה לה התראה של שבועיים, מה שלדבריה היא חשה נורא. אבל אחרי השיחה היא אמרה שהיא חשה גל של הקלה.

***

כסטודנט באוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ, פדילה עלה בסולם הדרגות והפך למנהל תחנה בתחנת הטלוויזיה המנוהלת על ידי סטודנטים, WNPC-TV. תחילה חלמה להיות כתבת שידורים, ואחר כך התמקדה בעתיד בדיווחי פיצ'רים.

'היה לי כל הרעיון הזה שהעבודה הראשונה שלי בעיתונאות הולכת להיות זו שתמשיך לבנות אותי', אמרה. 'וזה לא היה.'

אלמלא המגיפה, פדילה חושבת שהחוויה שלה הייתה שונה. היא דמיינה את עצמה בחדר חדשות, דופקת על דלתותיהם של עמיתים כדי לדון ברעיונות לסיפורים ולשתף אנשי קשר למקורות.

בחודשים שחלפו מאז עזבה פדילה את תפקיד עוזרת העורכת שלה, היא קיבלה עבודה נוספת שבה היא שאבה מכישורי הדיווח שלמדה בקולג'. כעת היא עובדת ב- פורום ההגירה הלאומי , קבוצת הסברה למהגרים שבסיסה בוושינגטון הבירה בתור עמיתת תקשורת, היא מסייעת בניסוח ה-Noorani's Notes, עלון ההגירה היומי של הארגון.

פדילה אמרה שהיא נשארת עיתונאית בנשמה כי היא עדיין כותבת מאמרים ושואלת אנשים שאלות. התפקיד החדש הזה לא משנה את העובדה שהיא התמחתה בעיתונאות, היא הוסיפה.

'אני אסיר תודה שאני עוסק בתקשורת כי אני עדיין יכול להיות עיתונאי בלי שיהיה לי אפילו את התואר. אני עדיין עושה עבודה מאוד משפיעה. אני עדיין מספר סיפורים של אנשים. אני פוגש את הכתבים במרחב ההגירה', אמר פדילה. 'למעשה היה ממש טוב לדעת שלהיות עיתונאי זה לא הסוף בשבילי בקריירה שלי. אני תמיד יכול לחזור אם אני באמת רוצה'.

לאחר פיטורים, דיוויד קלינץ' לא סיים עם העיתונות

העיתון שלה נסגר. היא המשיכה לדווח.