מענה על שאלות על הסרטון שנעשה במניפולציה של ננסי פלוסי

בדיקת עובדות

דוברת הבית ננסי פלוסי, די-קליפורניה, מוקפת בכתבים לאחר שדיברה עם מועדון חבר העמים ביום רביעי, 29 במאי 2019, בסן פרנסיסקו. (צילום AP/אריק ריסברג)

Factually הוא ניוזלטר על בדיקת עובדות ועיתונאות באחריות, מאת Poynter's International Fact-Checking Network וה-American Press Institute's פרויקט אחריות . הירשם כאן.

הזיוף של פלוסי: כמה עובדות בסיסיות

בודקי עובדות ושחקנים אחרים בעסקי אמירת האמת היו עסוקים בשבוע האחרון בסרטון שונה של ננסי פלוסי.

הסיפור, מסופר במקור ב'וושינגטון פוסט'. , כולל סרטון האטה שנועד לגרום לפלוסי, יו'ר בית הנבחרים של ארצות הברית, להיראות כמי שמשמיע את דבריה ומתקשה לדבר. המשמעות היא שהיא הייתה שיכורה או איכשהו לקויה אחרת.

הסרטון שעבר מניפולציות, כתם שפורסם בקבוצת פייסבוק בשם Politics WatchDog, הופץ ברחבי הפלטפורמה מיליוני פעמים ואף צויץ על ידי עורך דינו האישי של הנשיא דונלד טראמפ, רודי ג'וליאני. מאוחר יותר הוא מחק אותו אבל הופיע בציוץ רצוף אל להגן על המקור שלו .

קשה לכמת את ההשפעה של זיופים כאלה. פלוסי הוא פוליטיקאי רב עוצמה שכנראה יכול להתנער ממנו, אם כי כפי שציינו ב-BuzzFeed News, הזיופים האלה סביר להניח שלעולם לא ייעלם . פקידים כמוה רגילים לזיופים מסוג זה, שמתפרסמים לעתים קרובות באינטרנט ברחבי העולם. יתרה מכך, הקהל הכי קליט שלו יהיה אנשים שרוצים להאמין שזה אמיתי, לא אכפת להם ופשוט להפיץ את זה בכל מקרה - או שלא יודעים טוב יותר.

עם זאת, רמת החריפות על הסרטון הראתה שהסרטון הזה שונה. למה?

הסרטון ניזון לקלחת של נושאים שכבר מבעבעים בצומת של פוליטיקה, מדיה חברתית ומידע מוטעה: הוויראליות של סוגי התוכן המרושעים, התגובה הלא מספקת (לרבים) של פייסבוק, ההגברה של הסרטון בעולם טראמפ והעובדה שהוא היה כל כך קל להכנה - ולהפיץ.

במילים אחרות, מדובר בחליטה מורכבת שבעצמה נתונה למידע מוטעה. ככזה, אנו מספקים כאן כמה תשובות לשאלות בסיסיות על הפרק.

לפייסבוק יש שותפות עם בודקי עובדות כדי לבדוק דברים כאלה. זה לא עבד?

למעשה, המערכת עבדה כפי שהיא אמורה לפעול. על פי מערכת היחסים של פייסבוק עם אתרי בדיקת עובדות עצמאיים, ברגע שפוסט מדורג כשקרי, ההפצה העתידית שלו בניוז פיד מצטמצמת, עובדה מצורפת מתחתיו ומשתמשים שמנסים לשתף אותו מוזהרים שהוא הופר.

לאחר שחמישה אתרי בדיקת עובדות אישרו שהסרטון עבר מניפולציות, הפוסט סומן באזהרה כי יש 'דיווח נוסף' של בודקי עובדות, וקישורים אליהם.

איך פייסבוק מתמודדת עם מידע מוטעה, בגרפיקה אחת

שאלה אחת היא האם זה קרה מספיק מהר, והאם מניפולציית הווידאו הזו הייתה כל כך בוטה עד שפייסבוק בכלל הייתה צריכה להסתמך על קהילת בודקת העובדות, שהתהליכים שלה בהכרח לוקחים זמן, כדי להזהיר אותה. דרך אפשרית אחת לטפל בזה, הוצע על ידי עמיתנו לשעבר אלקסיוס מנצארליס, יהיה צוות תגובה מהירה בפייסבוק שנוקט פעולה במהירות כאשר פוסטים מגיעים למהירות מעורבות מסוימת.

'דיווח נוסף' נראה כמו שפה די מעורפלת לזיוף כה בוטה. מה נסגר עם זה? למה לא פשוט להוריד אותו?

התשובה של פייסבוק לכך הגיעה ממוניקה ביקרט, סגנית נשיא למדיניות מוצרים וללוחמה בטרור תשאול מאנדרסון קופר מ-CNN . לדבריה, הדרך של החברה להתמודד עם מידע מוטעה היא בעיקר באמצעות השותפות שלה עם בודקי עובדות.

'אנחנו חושבים שחשוב שאנשים יבחרו בעצמם במה להאמין', אמרה.

ביקרט הבחין בין סוג זה של תוכן לבין 'מהומה או איום באלימות' שיצריך הסרה מיידית של תוכן כזה. היא גם ציינה שהשיחה ברשתות החברתיות פנתה לעובדה שהסרטון עבר מניפולציות - לא מה שכתוב על פלוסי. אחרים רואים את זה אחרת. כמו ה'ניו יורק טיימס' צ'רלי וורזל כתב השבוע, 'הנרטיב הפוליטי הדומיננטי של היומיים האחרונים התמקד לחלוטין בבריאותו של הדובר פלוסי'.

פלוסי, מצדה, אמרה ביום רביעי שהחברה כן 'משקר לציבור' על ידי אי הורדת הסרטון.

ללא קשר, ברור שיש כאן שאלה האם פייסבוק צריכה לשנות את השפה שבה היא משתמשת כדי לתייג פוסטים שדורגו כשקריים על ידי בודקי עובדות. בתור קייסי ניוטון כתב בניוזלטר שלו עבור The Verge ביום שלישי, החברה יכלה לכתוב אזהרה על הזיוף של פלוסי באנגלית פשוטה: 'הסרטון הזה עוותו כדי לשנות את משמעותו'.

למה זו בכלל הבעיה של הפלטפורמות? אם משתמשים מפרסמים דברים שיהפכו לוויראליים, האם זו אחריותה של הפלטפורמה?

ישנו ויכוח מתהווה כעת לגבי המידה שבה יש להסדיר פלטפורמות מדיה חברתית עבור תוכן שפורסם על ידי משתמשי צד שלישי. זה לא צפוי להביא לשינויים בקרוב, לאור הממשלה השסועה וחוסר ההסכמה הרחבה על הרגולציה. וגם, כפי שכתב דניאל אתמול , כל פתרון צריך לערב מספר בעלי עניין - לא רק חברות מדיה ועמק הסיליקון.

בינתיים, המאמצים של פייסבוק להסיר חשבונות מזויפים, והקשר שלה עם בודקי עובדות, הם כולם חלק מפעולות שהחברה נקטה מרצונה כדי לבלום את התפשטות המידע השגוי.

האם יש שיעור גדול יותר בכל הפרק הזה לעיתונאים וחברות תקשורת? לדוגמה, האם הם צריכים להפעיל מחדש את הסרטון המדוייק, גם אם זה רק למטרות השוואה?

שאלת ה'הגברה' היא שאלה טובה, ואנו חושבים שהפרק הזה ייבדק מקרוב כדוגמה לשאלות הקשות שעיתונות מתמודדות איתה בהפניית תשומת הלב לסוג זה של מידע מוטעה. סיפור הפוסט המקורי בסרטון אולי הרחיב את טווח ההגעה שלו, אבל במקביל, הוא הגביר את המודעות הציבורית לסוג המידע השגוי אליו נחשפים מיליוני אנשים.

השאלה היא אם אור השמש במקרים כאלה הוא חומר חיטוי - או חומר הנעה. לפחות בטוויטר, נתונים מוקדמים מצביעים על האחרון במקרה הזה.

. . . טֶכנוֹלוֹגִיָה

• בשבוע שעבר, פייסבוק פרסם עדכון על כמה טוב היא אוכפת את הסטנדרטים הקהילתיים שלה. בו דיווחה חברת הטכנולוגיה כי הסירה יותר מ-2 מיליארד חשבונות מזויפים בין ינואר למרץ. אבל כתב חדשות BuzzFeed שעדיין יש יותר חשבונות מזויפים פעילים בפלטפורמה מאי פעם.

• אם כבר מדברים על זה, על כך דיווח CNN כיצד קמפיין השפעה השתמש בחשבונות פייסבוק וטוויטר מזויפים כדי לדחוף נקודות דיבור פרו-איראניות בארה'ב. הם אפילו פרסמו בהצלחה מכתבים בכמה עיתונים גדולים.

• חוטי עשה חשבון נפש על המצב הנוכחי של סרטונים מזויפים עמוקים ומדוע עדיין קל יחסית לזהות אותם. אבל התפתחויות אחרונות בטכנולוגיה שמפעילה זיופים עמוקים יכולים להקל על יצירתם - ובדיקת עובדות היא הפתרון ( או אולי מצלמות חכמות יותר? )

. . . פּוֹלִיטִיקָה

• בחודש שעבר כתבנו בניוזלטר זה כי סגירת ערוצי המדיה החברתית של סרי לנקה בניסיון לצמצם מידע מוטעה לא ממש עבדה. השבוע, הסוכנות הצרפתית כתב סיפור המאשר את זה. אבל אינדונזיה עשה מהלך דומה בשבוע שעבר על רקע התסיסה שלאחר הבחירות.
• בחירות לפרלמנט התקיימו באיחוד האירופי בשבוע שעבר - וכן זה לא היה גדוש במידע מוטעה כפי שחזו כמה. אבל ה-BBC עדיין מצאו דוגמאות רבות של סרטונים שקריים או מטעים שקיבלו טווח הגעה רחב במדיה החברתית.
• גם בחזית הבחירות: מועמדי 2020 לנשיאות ארה'ב לא ממש יודעים מה לעשות בנוגע למידע מוטעה, אמא ג'ונס דיווחה . המועמדים נאלצים כעת 'לקבל החלטה מהירה בזק אם להגיב או לא להכפשה פוליטית', נכתב.

. . . העתיד של החדשות

• במאמר מקיף על עד כמה הגישה לאינטרנט נפוצה לשנות את יבשת אפריקה , דניאל ואן בום מ-CNET כותב שיש גם בעיות, כולל מידע מוטעה. אפריקה צ'ק מסרה כי היא מבלה יותר ויותר את זמנה בהפרכת מידע בריאותי כוזב.

• ה-BBC ראיין אישה מקדונית שאומרת שהיא נשכרה ליצור עותקים מופלאים למחצה של מאמרים שפורסמו במקור בפרסומים ימניים בארה'ב. 'כשקיבלתי את השיחה ומרקו הסביר איזה סוג של אתר חדשות זה, זה הרגע שבו הבנתי שאני הולך לעבוד לחדשות מזויפות', אמרה לרשת.

• אתר בדיקת העובדות הטורקי טייט השיקה חבילת מדבקות WhatsApp לקוראיהם להשתמש בעת קריאת מידע שגוי בקבוצות ההודעות שלהם. הרעיון הוא שמדבקות הופכות את זה לקצת פחות קרבי לספר למישהו שהוא חולק תוכן מזויף. בספרד, Maldito Bulo השתמש חבילת מדבקות דומה .

בכל שבוע, אנו מנתחים חמש מבדיקות העובדות בעלות הביצועים הטובים ביותר בפייסבוק כדי לראות כיצד טווח ההגעה שלהן בהשוואה למתיחות שהם ביטלו. קרא עוד על המספרים של השבוע, וכיצד עבודתם של בודקי העובדות התייצבה לאותו סרטון פלוסי, ב-Poynter.org.

1. Teyit.org: 'התמונה מראה לכאורה את Ekrem İmamoğlu שותה מים במהלך חודש הרמדאן' (עובדה: 29.9K התקשרויות // מזויפות: 1.1K התקשרויות)
2. factcheck.org: 'התמונה מציגה את וודסטוק, לא עצרת טראמפ' (עובדה: 23.7K התקשרויות // מזויפות: 2.8K התקשרויות)
3. עובדה מלאה: 'אין שום ראיה שמצביעה על כך שנייג'ל פרג' היה חבר בחזית הלאומית'. (עובדה: 1.3K התקשרויות // מזויפות: 2.1K התקשרויות)
4. סוכנות המדיה של צרפת: 'לא, העיתונאי ניקולס קייסי מ-NYT לא מופיע בתמונה הזו' (עובדה: 899 התקשרויות // מזויפות: 1.6K התקשרויות)
5. PolitiFact: 'סרטון ויראלי של ננסי פלוסי האט את הנאום שלה' (עובדה: 577 התקשרויות // מזויפות: 88K התקשרויות)

בשבוע שעבר הסתיימו הבחירות בהודו. מידע שגוי פקד את הדמוקרטיה הגדולה בעולם בשנה האחרונה, כולל מתיחה על פיגוע טרור , טענות מזויפות להונאת בוחרים ואפילו לינץ' פומבי.

אבל לא הכל היה אבדון וקדרות.

בום לייב הפריך סרטון של גבר לזרוק דולרים לרחוב מלא באנשים, כביכול כדי לחגוג את צמיחת השווקים כתוצאה מהבחירה מחדש של ראש הממשלה נרנדרה מודי. לפי הפוסטים הנלווים לפייסבוק, הסרטון צולם בקנדה והאדם המדובר הוא גוג'ראטי, קבוצה אתנית ממערב הודו.

אבל זה שקרי, דיווח בום - הסרטון מתאר למעשה מוזיקאי מדטרויט שירד גשם במנהטן מוקדם יותר החודש.

מה אהבנו: מידע מוטעה הקשור לבחירות יכול להיראות רציני מאוד (וזה כן!), אבל יש שם גם הרבה פוסטים זבל של מדיה חברתית שמשחקים ברגשות קלילים יותר. בום הכחיש את זה בצורה מופתית על ידי חיפוש תמונות הפוך בצילומי מסך של הסרטון וניתוח הערות על פוסטים באינסטגרם כדי לאתר את מקורו.

1. האוסטרלי פרופיל ג'סיקה ארו , העיתונאי הפיני שתיעד 'חדשות מזויפות' יוצאות ממפעל טרולים רוסי בסנט פטרסבורג, רוסיה. הטרולים, נכתב, 'לא היו מרוצים'. היא מקבלת באופן קבוע איומי מוות, אמרה לעיתון.
2. טוויטר החלה להציג למשתמשים יותר מודעות. ו קרייג סילברמן ב-BuzzFeed News נמצא כי 'קמפיין זדוני אחד השתמש במאמרים שקריים על דרייק והוויקנד כדי לקדם בתי קזינו.'
3. Media Matters, שעוקבת אחר מידע שגוי מהימין האמריקאי, אמר השבוע שמקורות שמרניים וקונספירציות שלטו בסיקור הקשור להפלות בפייסבוק.
4. עובדה מלאה מגייסת מנהל מוצר לעזור לפקח על צוות בדיקת העובדות האוטומטי ההולך וגדל של בודק העובדות הבריטי.
5. רדיו-קנדה הושק צוות המתמקד בהפרכת מידע מוטעה.
6. אחרי מדען המדינה המציא ציטוט של טראמפ בטוויטר כדי לעשות בדיחה, כמה עיתונאים נפלו על זה. והנשיא עצמו שם לב.
7. בעל טור בוושינגטון פוסט העלה טיעון תמציתי מדוע הפלטפורמות צריכות לעשות יותר כדי להילחם במידע מוטעה נגד חיסונים: 'התפרצות המידע השגוי באינטרנט מקלה על התפרצויות מילוליות של מחלות.'
8. גל גרמני פרופיל קונגו צ'ק והעבודה שהיא עושה כדי להילחם במידע מוטעה במדיה החברתית.
9. ללוס אנג'לס טיימס יש א שאלות ותשובות מהנות עם דניאל דייל , בודק העובדות של טורונטו סטאר שסופר את השקר של דונלד טראמפ.
10. הוועדה הגדולה הבינלאומית לביג דאטה, פרטיות ודמוקרטיה זימנה את מנכ'ל פייסבוק מארק צוקרברג ואת ה-COO שריל סנדברג להגיע לאוטווה כדי לדבר על הפצת דיסאינפורמציה ושנאה בפלטפורמות שלהם. הם לא הראו, מעורר שאלות קשות לנציגים שהופיעו במקום.

עד שבוע הבא,

דניאל ו סוזן

תעודת NewsU

תעודת בדיקת עובדות של MediaWise Voter Project

קורס בדיקת עובדות מקוון זה יעזור לך להבין מהי עובדה ומהי בדיה כשאתה מצביע בפעם הראשונה בשנת 2020. הירשם עכשיו וקבל הודעה כאשר השיעור יעלה לאוויר באוקטובר.הירשם היום