תזכיר אל-ג'זירה ממחיש את החשיבות של בחירת מילים

ביליתי הרבה זמן ומקום במהלך העשור האחרון במחשבה ובכתיבה על שפה פוליטית, תעמולה, צנזורה ומילים אסורות וטאבו. בכל פעם שמלחמות השפות מתחילות להתחמם (חייזרים לא חוקיים לעומת עובד לא מתועד), אני מוצא את עצמי חוזר למערכת של עקרונות ראשונים:

1. מהי המשמעות המילולית של המילה או הביטוי המפוקפקים?
2. האם למילה או לביטוי יש קונוטציות כלשהן, כלומר אסוציאציות חיוביות או שליליות?
3. איך המילה מתאימה למה שקורה בפועל בשטח?
4. איזו קבוצה (המכונה לפעמים 'קהילת שיח') מעדיפה מיקום אחד על פני אחר, ומדוע?
5. האם המילה או הביטוי 'טעונים'? עד כמה זה מרחיק אותנו מנייטרלי?
6. האם המילה או הביטוי עוזרים לי לראות, או שהם מונעים ממני לראות?

רשימת השאלות הזו היא בהשראת מסמך פנימי שדלף מ-Al Jazeera English and פורסם על ידי המגזין השמרני National Review Online , NRO.com. התזכיר נכתב על ידי מנהל החדשות קרלוס ואן מיק והוא מתייחס לשימושים במילים כמו קיצון, טרוריסט, איסלאמיסט וג'יהאד.

הנה הטקסט המלא של המייל מאת Van Meek as פורסם באתר newsbusters.org , אתר שמשימתו המוצהרת היא לחשוף הטיה ליברלית בתקשורת:

מאת: קרלוס ואן מיק
נשלח: יום שלישי, 27 בינואר 2015 10:06
אל: AJE-Newsdesk; AJE-פלט; AJE-DC-Newsroom
נושא: מחבלים, לוחמים, לוחמים ועוד כמה...

הכל: אנחנו מנהלים את המילים שלנו בזהירות כאן. אז אני רוצה להביא לידיעתכם כמה מילות מפתח שיש להן נטייה להכשיל אותנו. זה ישר מתוך מדריך הסגנונות שלנו. לכל כלי התקשורת יש אחד כזה. גם אנחנו. אם תרצו לתקן, לשנות, לצבוט... בבקשה תכתבו לדן חוואלשקה ישירות שעורך את העדכונים למדריך הסגנונות והם ייחשבו על סמך הכשרון. אין תשובות המוניות למייל הזה, בבקשה.

קיצוני - אל תשתמש. הימנע מאפיון אנשים. לעתים קרובות מעשיהם עושים את העבודה עבור הצופה. יכול לכתוב 'קבוצה אלימה' אם אנחנו מדווחים על כך שבוקו חראם הסכים לנהל משא ומתן עם הממשלה. במילים אחרות, דיווח על קבוצה אלימה שנמצאת בחדשות מסיבה לא אלימה.

טרור/טרוריסטים – טרוריסט של אדם אחד הוא לוחם חירות של אחר. לא נשתמש בתנאים אלה אלא אם מיוחס למקור/אדם.

איסלאמיסט - אין להשתמש. נמשיך לתאר קבוצות ויחידים, על ידי דיבור על הפעולות הקודמות שלהם ועל המטרות הנוכחיות שלהם לתת לצופים את ההקשר שהם דורשים, במקום להשתמש בתווית פשטנית.

פתק: כמובן שרבים מהאורחים שלנו ישתמשו במילה איסלאמיסט במהלך התשובות שלהם. זה בסדר גמור לכלול את התשובות הללו בפלט שלנו. אין איסור גורף על המילה.
ג'יהאד - אל תשתמש במונח בערבית. באופן קפדני, ג'יהאד פירושו מאבק רוחני פנימי, לא מלחמת קודש. זה לא לפי המסורת מונח שלילי. משמעות הדבר היא גם המאבק להגן על האיסלאם מפני דברים המאתגרים אותו. שוב, מונח ערבי שאנחנו לא משתמשים בו.
לוחמים - אנחנו לא משתמשים במילים כמו חמושים, רדיקלים, מורדים. נישאר עם לוחמים. עם זאת, תנאים אלה מותרים כאשר מצטט אנשים אחרים המשתמשים בהם.

לוחמני - אנו יכולים להשתמש במונח זה כדי לתאר אנשים המעדיפים שיטות עימות או אלימות לתמיכה במטרה פוליטית או חברתית. לדוגמה, אנו יכולים להשתמש במונח כדי לתאר את רוצח ההמונים הנורבגי אנדרס בהרינג בריוויק או את המחבל של אוקלהומה סיטי טימותי מקווי. אבל שימו לב: לא נשתמש בו כדי לתאר קבוצת אנשים, כמו ב'מיליטנטים' או 'קבוצות מיליטנטיות' וכו'.

אז איך עלינו לפרש את העצה הזו ממדריך הסגנונות של אל ג'זירה? זה יהיה תלוי, בין השאר, באיזה מועדון שפה אתה שייך. אם אתה מזדהה עם למהר ללבאו ולהשתמש במונחים כמו איסלמו-פשיסט, אז אתה צפוי לראות ניסיונות להגביל את השימוש ב'ג'יהאד' כסוג של תקינות פוליטית ערבית, אפילו תעמולה.

מה אם אתה מחשיב את עצמך ערבי-אמריקאי מוסלמי מתון מבחינה פוליטית? אולי מנקודת המבט שלך אתה רואה את מדיניות השפה של אל-ג'זירה כצעד הכרחי ליצירת, אני אעז לומר זאת, גישה הוגנת ומאוזנת יותר לדיווח. זה היה S.I. Hayakawa בספרו המפורסם שפה במחשבה ובפעולה שקובע שכל דיווח אמיתי תלוי בהימנעות מ'מילים טעונות'. כל המילים המודגשות בתזכיר - למעט אולי 'לוחמים' - נטענות. השימוש בהם לאורך זמן הוביל למערכת בלתי נמנעת של אסוציאציות. השתמש במילים כמו איסלאם, ג'יהאד, טרוריסט במקבץ, ואני מדמיין, בעל כורחי, את ההריסות של 11 בספטמבר.

הנה מכשול מרכזי לכתיבה אחראית בתרבות הפוליטית שלנו: נראה שאנחנו מאבדים את הנייטרליות כערך. מה אם אני דוחה גם 'זר בלתי חוקי' וגם 'עובד לא מתועד'? מה אם אני רואה את הראשון כדיספמיזם ואת השני כלשון הרע? מה אם אני מציע חלופה, כגון 'מהגר בלתי חוקי'? אני יותקף מימין כפוליטיקלי קורקט, ומשמאל כחסר רגישות לקטלג אדם כבלתי חוקי.

שקול את טווח השפות הזה:

גם אל ג'זירה להוציא את הסרטון הזה כדי להסביר את הרציונל שלהם לסגנון זה.

טרוריסט————————–לוחם——————— גיבור.

כפי שטוען ספר הסגנונות: טרוריסט של אדם אחד הוא לוחם חופש של אדם אחר. אבל יש להתייחס לקבוצה נוספת של שאלות לעיתונאי: האם יש להתייחס לשני האנשים האלה כאילו הטענות שלהם לגיטימיות באותה מידה? מהן העדויות לטרור או גבורה? האם ההגעה למילה ניטרלית כמו 'לוחם' יוצרת איזון שקרי ולא ראוי?

הנה מה שאני אוהב בתזכיר של ואן מיק:

*הוא עושה הבחנה בין הימנעות ממילה על ידי צוות מדווחים לבין הרחקה הכוללת שלה. אם מקורות משתמשים בחלק מהמילים הללו, כך או כך, הן יכולות להופיע בבייט של סאונד.

*הוא מביע העדפה לתיאור פעולות ספציפיות של אדם או קבוצה והשלכותיהן. לפני עשור, כאשר התווכחנו אם עיראק חווה 'מלחמת אזרחים' או 'אלימות עדתית', התגובה שלי הייתה משהו כמו: 'למי אכפת. תראה לי מה האנשים האלה עושים. תן לי לסווג את זה על סמך הניסיון שלי.' אם אתה מראה לי אדם חובש מסיכה כורת את ראשו של אדם אחר, שכביכול הפשע שלו הוא שהוא עיתונאי או עובד בריאות, אתה לא צריך לתייג אותו כקיצוני. אני מבין.

*הסטנדרטים והנוהלים המתוארים בספר ההדרכה אינם קבועים. ניתן לתקן אותם בהתבסס על תהליך שנקבע לשיפורם.