פיצוי על סימן גלגל המזלות
סלבריטאים C החלפה ג

גלה תאימות על ידי סימן גלגל המזלות

כאשר האמון בחדשות נופל ברחבי העולם, דו'ח חדש של מכון רויטרס בוחן את הפשרות הכרוכות בניסיון להחזיר אותו ולשמר אותו.

אתיקה ואמון

המחקר בוחן חלק ממה שידוע על אמון בחדשות, מה תורם לדעיכתו וכיצד ארגוני תקשורת מבקשים לטפל בו.

אדם קורא כותרות עיתונים ברחוב הררה, יום ראשון, 8 בנובמבר, 2020. נשיא זימבבואה, אמרסון מננגגאווה, שלח הודעת ברכה לנשיא ארה'ב הנבחר ג'ו ביידן שניצח בבחירות לנשיאות ארה'ב, תוך שהוא מנצח את דונלד טראמפ המכהן. (צילום AP/Tsvangirayi Mukwazhi)

מדוע האמון בחדשות נשחק? כיצד הירידה הזו מתבטאת בסביבות תקשורת שונות ובקרב פלחים שונים בציבור? מה ניתן לעשות בנידון ובאיזה מחיר - במיוחד כאשר קהלים עשויים להחזיק בדעות שונות לגבי איך נראית עיתונות אמינה?

אלו השאלות העומדות בבסיס מחקר חדש כתבתי יחד עם עמיתים ממכון רויטרס לחקר עיתונות באוניברסיטת אוקספורד. הדו'ח, שכותרתו 'מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים ומה שאנחנו רוצים לדעת: פרספקטיבות על אמון בחדשות בעולם משתנה', בוחן חלק ממה שידוע (ולא ידוע) על אמון בחדשות, מה תורם לדעיכתו , וכיצד ארגוני התקשורת מבקשים לטפל בכך. זהו הפרק הראשון מפרויקט אמון בחדשות של מכון רויטרס, יוזמה חדשה הוכרז מוקדם יותר השנה , שמטרתה לבחון את הגורמים המניעים אמון וחוסר אמון בארבע מדינות עם מערכות פוליטיות ומדיה שונות: ארצות הברית, בריטניה, הודו וברזיל.

למרות שאנו מצפים שרוב פרויקט האמון בחדשות יתמקד בהבנה טובה יותר של קהלי חדשות בארבע המדינות הללו, רצינו להתחיל את עבודתנו בחיפוש אחר דעותיהם של אלה שלומדים עיתונות ושל אלה העוסקים בה. בסתיו הזה, צוות המחקר שלנו ערך סקירה מקיפה של המלגות הקיימות וראיין יותר מ-80 עיתונאים ומתרגלים אחרים בכל ארבע המדינות שחלקו בנדיבות מזמנם ובתובנות שלא יסולא בפז.

הדו'ח מסכם את מה שלמדנו עד כה, ומדגיש את מה שאנו רואים כשיקולים חשובים ולעיתים קרובות מדי שלא נחקרו פחות, הכרוכים כיצד להגיב לשינוי עמדות לגבי חדשות.

אנחנו טוענים שזה לא מספיק לעשות דברים שרק נראים טוב או מרגישים טוב כשזה מגיע לבניית אמון. המאמצים האלה למעשה צריכים לעבוד או שהם מסתכנים שלא יעשו שום הבדל, או גרוע מכך, להיות לא יעילים.

לשם כך, הדו'ח מדגיש ארבעה דברים שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על אמון בחדשות וארבעה דברים מרכזיים שהיינו רוצים לדעת. אנו מצפים שהשאלות הללו יעצבו את עבודתו של פרויקט 'אמון בחדשות' בשנים הבאות.

  1. אין בעיית 'אמון בחדשות' אחת מהמחקר שלנו עולה כי ישנם אתגרים מרובים למדי הכרוכים הן באספקת החדשות והן בדרישת הציבור למידע. התמודדות עם אמון בחדשות מחייבת להגדיר מה הכוונה ב'אמון', 'אמון של מי' ו'איזה חדשות' מכיוון שאנשים מחזיקים באמונות שונות לגבי איך עיתונאות עובדת, לפעמים דעות סותרות לגבי מה שהם מצפים ממנה, ותפיסות שונות לגבי האמת. מצב העולם. לפיכך, אלו המבקשים להחזיר או לשמר אמון צריכים להיות ספציפיים במטרותיהם האסטרטגיות, ובאופן אידיאלי, לבסס את עבודתם על ראיות תומכות, שכן יוזמות שעובדות עם חלק אחד מהציבור עשויות שלא לעבוד עם אחרים.
  2. ההבנה הציבורית של איך עיתונות עובדת נמוכה. המדיה החברתית לא עוזרת. כל עוד מעטים יודעים מה נכנס לדיווח ואישור מידע, לא ניתן לצפות מהקהל להבדיל בין מותגים באמצעות הערכות מושכלות לגבי שיטות איסוף חדשות, אשר בעצמן משתנות במידה ניכרת באיכותן. מחקר על האפקטיביות של התערבויות שנועדו לעזור לאנשים לנווט בסביבות מדיה דיגיטלית מראה הבטחה אבל מה עובד, עם מי ובאילו נסיבות נשאר עכורים. כאשר חדרי חדשות מבקשים לתקשר מחויבויות לעקרונות ליבה ולתקנים אתיים, עליהם להתמודד עם הגעה למשתמשים מוסחים שעלולים להיתקל במותגים שלהם רק באופן חולף בעדכונים הדיגיטליים שלהם.
  3. חוסר אמון מסוים עשוי להיות מקורו בסיקור שגרם לסטיגמה כרונית או להתעלם מחלקים בציבור. מספר מרואיינים הדגישו את מה שהם ראו ככשלונות העבר של ארגוני החדשות בשיקוף מדויק של מגוון נקודות המבט בקהילות שהם מבקשים לשרת. ארגוני חדשות רבים ביקשו להתמודד עם חוסר האמון באמצעות יוזמות שונות של מעורבות והתחשבנות פומבית עם הכשלים שלהם. אבל התמקדות בקהילות מסוימות עלולה להרחיק אחרות. יש כאן סיכון ניכר לעשות דברים שנראים טוב ו/או מרגישים טוב, או חיקוי מה שאחרים עושים על סמך ראיות מועטות או ללא ראיות, מה שעלול להוביל לבזבוז מאמצים במקרה הטוב ולתוצאות לא מועילות במקרה הרע.
  4. הערכות של אמון וחוסר אמון שלובות עמוק בפוליטיקה. ‏ בסופו של דבר, גישות רבות לגבי חדשות עשויות להיות קשורות מעט לחדרי חדשות. ככל שהאמון במוסדות אזרחיים אחרים ירד, האמון בחדשות בא בדרך כלל בעקבות מפלגתיות המשמשת לעתים קרובות כאחד המנבאים החזקים ביותר של חוסר אמון. מכיוון שלעתים קרובות רמזים על העיתונות נלקחים ממנהיגים פוליטיים, הדבר מותיר את ארגוני החדשות בעמדה מעורפלת כשהם מבקשים לגזור תפקידים כפוסקי אמת עצמאיים וחסרי פניות. המאמצים לשפר את האמון כרוכים בחילופים בחברות מפוצלות ומקוטבות ויכולים גם לעמוד בסתירה לסדרי עדיפויות חשובים אחרים, כגון אחריות על הכוח.
  1. כיצד פלטפורמות מזיקות לזהויות המותג של ארגוני החדשות? ‏ החוויה של צריכת חדשות מקוונת מתווכת יותר ויותר על ידי פלטפורמות המואשמות לרוב בשחיקת האמון על ידי טשטוש הבדלים בין מקורות מידע. אנו רוצים לחקור באיזו מידה פלטפורמות עשויות לתרום לבעיות אלו ו/או הדרכים בהן ניתן לרתום אותן לשיפור האמון בחדשות מדויקות ואמינות.
  2. אילו אסטרטגיות למעורבות קהל בונות אמון ואילו עלולות לערער אותו? מאמצי המעורבות בחדר החדשות מבוססים לרוב על אינטואיציה, והמחקר הקיים בדרך כלל היה מנותק מדי מהפרקטיקה והתמקד מדי בקומץ מדינות בלבד.
  3. כמה זה יותר מדי שקיפות ואיזה סוגים הכי חשובים? המאמצים להציג עיתונאים כאנשים אמיתיים וניתנים לקשר ולא כאנשי תקשורת מרוחקים וחסרי פנים נראים חשובים לשיפור היחסים עם הקהל, אבל אנחנו יודעים מעט על היעילות של יוזמות כאלה או על הפוטנציאל שלהן להשפיע.
  4. מאיפה מגיעות דעות קדומות לגבי חדשות וכיצד ניתן לשנות אותן? מושגים מושרשים לגבי חדשות מבוססים כנראה על שילוב של גורמים, החל מחוויות אישיות וזהויות ועד ייצוגים תרבותיים פופולריים של חדשות. אנחנו רוצים לדעת מתי, איך ולמה קהלים עשויים להיות מוכנים לשנות את הדעות הקדומות שלהם.

הדו'ח המלא זמין באתר אתר האינטרנט של מכון רויטרס .