אובייקטיביות מונעת שוק ומצב המדיה

אובייקטיביות כאידיאל עבור עיתונאים אמריקאים היא מושג חדש יחסית. (בואו נקבע ש'אובייקטיביות' היא מונח מטריד ונשים בצד, לעת עתה, את הוויכוח על טיבה והשגה של האובייקטיביות. די אם נאמר שאנחנו מדברים על המושג האידיאלי של האובייקטיביות שהאמריקאי הממוצע מחזיק בו. או הלב שלה).

במהלך ימיה הראשונים של הרפובליקה (ולפני כן) המפלגתיות הייתה סימן ההיכר של העיתונות. חופש העיתונות פירושו שכל אחד יכול להדפיס כל דבר... והם עשו זאת. מגילת הזכויות עמדה בכמה תקיפות מוקדמות (חוקי החייזרים והמרדה, בעיקר), והיא השתרשה בתרבות: פרסומים יכלו לומר מה שהם רוצים. וכשהמהפכה התעשייתית תפסה את המדינה הצעירה, השוק הפך לבורר ההצלחה החשוב ביותר באמריקה, כולל הצלחה בעיתונאות.

הרצה קדימה אל המאה ה-20. אמריקה החלה להתעסק בתקשורת ההמונים עם הופעת הטלגרף, אבל היא עדיין הייתה מדינה שהורכבה בעיקר משווקים קטנים ומגוונים, במיוחד בכל הקשור לתקשורת. עיירות בגודל של סוואנה, ג'ורג'יה, בשנות ה-20 של המאה ה-20, תמכו במספר עיתונים. העיתונים האלה נועדו לפלחי אוכלוסייה צרים - קוראים שהם יכלו לסמוך עליהם, קוראים שהם פנו אליהם על ידי כיוון הסיקור שלהם כך שיתאים לנטיותיהם החברתיות-כלכליות/פוליטיות הממוקדות. התוצאה הייתה כיסוי חדשותי מלוכסן, לא הוגן, לעתים קרובות לא מדויק (לעיתים לא מדויק בכוונה). קראו את הסיפורים בשני עיתונים של סוואנה על בחירות מפלגות לראשות העיר שם ב-1921, ותקבלו חשבונות כמעט הפוכים.

ואז הגיע הרדיו. זה היה אמצעי שיכול להגיע לכולם. זה התחנן לרשת ארצית.

מפיקי הרדיו, ואחר כך גם הטלוויזיה, הכירו בכך שהגעה לקהל המוני - ושמירתו - תדרוש גישה שנועדה לפנות לאינטרסים רחבים. במקרה הגרוע ביותר, זה איים להתורגם לתפל שהיווה אנטיתזה לעיתון המקומי של הרוקנרול, שרבים מהם נאחזו בתפיסה שחובתו של העיתונאי 'להדפיס את האמת ולהעלות את הגיהנום'. האמת במאחזים האלה עשויה להיות מוגדרת על ידי עורך העיר, או אשתו של המוציא לאור, או בוס פוליטי מקומי עשיר, או סוג אחר של כלב בציד. האמת כפי שהועברה על ידי מדיום לאומי הוגבלה לספקטרום מצומצם יותר שלא יפגע כל כך באנשים שלא הסכימו כל כך עד שהם יפסיקו להקשיב או לצפות.

עד שהחדשות הפכו לעיקר ברדיו ובטלוויזיה, הוקמו שירותי הכבלים (הצעידה המתמדת של הטלגרף הותירה בעקבותיו מנטליות מתפתחת של שוק המונים בעיתונים - במיוחד בערים הגדולות - ששיקפה את ההליכה- גישה של מטה, שרדיו וטלוויזיה מצאו רווחיים), וכתבים כמו וולטר קרונקייט ואדוארד ר. מורו התעלפו באירופה וסיפרו את הדברים כפי שהם ראו אותם מבלי לדאוג מה חושב קהל הכלבים המצוד.

אבל זה היה השוק שיצר את הסביבה לאותם אמונים של סיקור הוגן ומאוזן להתפתח לאייקונים של עיתונאות אמריקאית. קהילת העיתונות של אמצע המאה, רק לאחר ששיקולים עסקיים של שוק המונים פעלו בעד שידור ועיתונות שנועדו לא לפגוע, העלו את הרעיון שהוגנות ואיזון הם אידיאלים שעיתונאים צריכים לשאוף אליהם.

רבים מאיתנו, אולי רובנו, האמינו שהם צדקו, כמובן. אבל הם גם נהנו מצווים קפיטליסטיים. והצלחתם פירושה שהם יכלו להרשות לעצמם להיות אידיאליסטים. (יש טענה שהפיתוח מונע השוק של אמצע המאה ה-20 של עיתונאות הוגנת ומאוזנת היה פשוט דרך לבטא מחשבה פוליטית מונוליטית בתקופה שבה הרפובליקה האמריקאית הגדולה ביססה את כוחה. נשאיר זאת בצד לרגע).

עכשיו, בואו נצטרף למאה ה-21, שכבר נמצאת בתהליך.

הכבלים והאינטרנט יצרו שווקים חדשים, שווקי נישה, הדומים לשווקים שאליהם כיוונו המוציאים של עיתוני סוואנה המתחרים בשנות ה-20: קבוצות של אנשים שכבר יודעים את דעתם על דברים, מחפשים מקורות מידע נוחים. שבו אפשר לאשש את הדעות הקדומות שלהם ולחכך את הדעות הקדומות שלהם.

מבקרי חדשות CBS המאשימים את המוסד המכובד הזה שיש לו אג'נדה פוליטית מסובבים את דעותיהם בסביבה עיתונאית שעברה שינוי קיצוני, סביבה שבה הרעיון של 'הוגן ומאוזן' הופך לכלי שיווקי ולסיסמה שנוגעת ללא סוף. מתלהם על מה זה אומר ולמי. קוראים, צופים, מאזינים, בלוגרים, כולם הופכים מותנים לעיתונות החדשה והפוסט-מודרנית הזו. אבל זו באמת עיתונאות ישנה, ​​ששורשיה עמוקים בשלהי עידן הקולוניאליזם והרפובליקה המוקדמת של המדינה הזו, בתקופה שבה עיתונות הייתה כלי למטרות פוליטיות. מה שיש לו חשיבות היסטורית מתמשכת בפרשת Rather הוא שהיא מתנהלת בצורה כל כך מרושעת בזירה הפוליטית. בטווח הארוך, סביר להניח שזה ייחשב כסימן נוסף לכך שהעיתונות משתנה.

אם מקבלים את הרעיון שהמודל של המאה ה-20 היה פשוט השתקפות של מונוליט שמחבר את כוחו, אז מצב העניינים הנוכחי יצביע על כך שעידן פריקלס לעיתונות מאחורינו באמריקה. במיטבה, כשהיא המשפיעה ביותר, אמריקה פיתחה אתיקה לפיה עיתונות צריכה להיות הוגנת ומאוזנת. אבל מה שהשוק חולל, נראה שהשוק עתיד לקרוע לגזרים.