כיצד מסיימים 60 כתבים מ-25 כלי תקשורת ב-18 מדינות את עבודתם של עיתונאים שנרצחו

'הפשע חוצה את הגבול, אז העיתונות שלנו צריכה לחצות גם את הגבול', אמר מארגן של פרויקט הקרטל.

פרויקט הקרטל רוכז על ידי Forbidden Stories, רשת עולמית של עיתונאים חוקרים שייעודו להמשיך את עבודתם של כתבים מאוימים, מצונזרים או נהרגים. (באדיבות פרויקט הקרטל)

בשנת 2012, רג'ינה מרטינס נהרגה באכזריות בביתה בקסאלפה, מקסיקו. עיתונאי של שבועון התחקירים הלאומי Proceso, מרטינס היה אחד הכתבים הבודדים במדינת וראקרוז במקסיקו שסירבו לשוחד של קרטלים או לאיומים שמטרתם לצנזר את החדשות.

'מה שהעיתונות המקומית לא רצתה לפרסם פורסם באמצעות רגינה מרטינס', אמר ל'וושינגטון פוסט' חורחה קרסקו, העורך הראשי של פרוצ'סו.

בתחילת דצמבר, הפוסט פרסם דיוקן של העיתונאי המקסיקני ההרוג אשר נודעה כמי שדיווחה על שני מושלים רצופים (פידל הררה וחוויאר דוארטה) בווראקרוז שלדבריה בזזו את האוצר ואיפשרו לקרטלים לפעול בחופשיות בעזרת המשטרה המקומית והמדינה. לפני מותה, מרטינס ביקשה להוכיח שהסוחרים ושותפיהם הוציאו להורג מאות אנשים.

חקירותיה נאמרו והמשיכו על ידי צוות כתבים במסגרת פרויקט הקרטל , סדרה בת חמישה חלקים הכוללת 60 עיתונאים מ-25 כלי תקשורת ב-18 מדינות. הסיפור בעמוד הראשון בפוסט על מותה של מרטינז ועבודתה היה הפרק הראשון של הסדרה. שיתוף הפעולה אורגן ופורסם על ידי Forbidden Stories, עמותה שבסיסה בפריז המוקדשת להמשך עבודתם של עיתונאים שהושתקו על ידי רצח.

לורן ריצ'רד, מייסד 'סיפורים אסורים', אמר שהעיתונות השיתופית הזו מביאה הגנה.

'אם אתה מחפש כמה בחורים רעים ואתה אומר שאתה מתקשר בשם 25 ארגוני חדשות בינלאומיים, זה באמת שונה מלהתקשר כעיתונאי בודד מווראקרוז', אמר ריצ'רד לפוינטר בראיון שנערך באמצעות זום.

ריצ'רד, יוצר ומפיק דוקומנטרי צרפתי, הוסיף כי כל פיסת מידע אינה מגובה על ידי עיתונאי אחד, אלא על ידי 60, שלדבריו מייצרת 'הרבה יותר מידע נבדק בעובדות'.

לדבריו, קרטלי סמים הורגים בקשר לקבוצות פשע מאורגן הפועלות ברמה בינלאומית. 'הפשע חוצה את הגבול, אז גם העיתונות שלנו צריכה לחצות את הגבול. זה חשוב ביותר, ובגלל זה עיתונות שיתופית היא באמת המגמה החדשה והפרדיגמה החדשה, שיש גלובליזציה של פשעים - אז אנחנו צריכים גלובליזציה של העיתונות'.

דנה פריסט, עיתונאית זוכת פרס פוליצר ב'וושינגטון פוסט', כתבה את דיוקנו של מרטינז עם תורמים אחרים. פריסט אמרה שהיא הגיעה לפרויקט קצת באיחור, וזה לא היה קל לעטוף את ראשה סביב העבודות שכבר החלו ממשתפי פעולה במדינות אחרות. לפעמים היא התעוררה לכ-80 הודעות איתות, אבל למדה שלא כולן קשורות אליה.

'כדי שזה יעבוד, באמת היינו צריכים לשתף את מה שלמדנו, כפי שלמדנו את זה', אמר פריסט. 'לא היינו צריכים לחלוק את שמות המקורות החסויים שלנו, אבל אם קיבלת פיסת מידע שבאמת נראה שכדאי לעקוב אחריו, אז באמת רצית שמישהו בחו'ל, אם זה רלוונטי, ינסה תתעדכן. אנחנו עושים את זה בחדר החדשות בין פעימות, אבל היכולת לעשות את זה בינלאומית הייתה אפילו יותר מרגשת, כי לפעמים זה באמת עבד'.

כתבת הפוסט על מרטינס חשף כיצד צוות עיתונאים גילה שרשויות אכיפת החוק במקסיקו, ארצות הברית וספרד פתחו בחקירה בנוגע להאשמות שהררה (אחד המושלים שמרטינז חקרה לפני שנהרגה) שיתפה פעולה עם מנהיגי הזטה. קרטל בזמן שהיה מושל ולקח מהם כסף עבור הקמפיין שלו. הררה לא הואשמה בפשע, ציין העיתון.

סיפורים אחרים שהם חלק מפרויקט הקרטל כוללים חקירות על שרשרת האספקה ​​המתרחבת של קרטלי הסמים עבור כימיקלים המשמשים לייצור פנטניל, עלייתם של 'טבחים' מקסיקנים במעבדות מתמטיקה תת-קרקעיות בהולנד ובבלגיה, והעסקים של חברות מעקב סייבר. מכירת טכנולוגיות מעקב פולשניות למקסיקו המופנות נגד עיתונאים.

בשנת 2012, העיתונאית רגינה מרטינס נהרגה באכזריות בביתה בקסאלפה, מקסיקו. (באדיבות: פרויקט הקרטל)

ורוניקה אספינוזה, כתבת של פרוצ'סו במרכז מקסיקו, הייתה אחת מכמה עיתונאים ששיתפו את הידיעה עם כתבת כומר בפוסט על מרטינז. היא תיארה את שיתוף הפעולה בפרויקט הקרטל כחוויה מאוד אינטנסיבית ומעשירה, שעזרה גם לשותפיה במדינות אחרות להבין יותר את הסכנות העומדות בפני עיתונאים במקסיקו.

לפי הפרק הראשון של פרויקט הקרטל, מרטינז דיווח על הכל: אונס ורצח של אישה ילידים בת 72 על ידי חיילי צבא; סחיטת 80 ראשי ערים קטנות; והוצאות להורג של מנהלים עסקיים בולטים, מגדלי בעלי חיים ומנהיגי איכרים.

אספינוזה אמר שמרטינס היה עיתונאי שהיה מאוד ביקורתי, שחקר ופרסם מידע חשוב על שחיתות של מושלים בוראקרוז, סחר בסמים בוראקרוז ועוד. היא הוסיפה כי ניכר כי עבודתו של מרטינס החלה להטריד את השלטון המקומי.

'גורמים רשמיים לא ענו לשאלותיה. היא תיחסם גישה למסיבות עיתונאים', אמר אספינוזה. 'הם היו מתחמקים ממנה.'

אספינוסה דיברה עם עיתונאים ופוליטיקאים, רבים מהם לא רשומים. היא אמרה שעדיין יש פחד גדול בווראקרוז לדבר על מרטינס ומה שקרה לה.

'זה מאוד מנחם לדעת שעמיתינו משתפי הפעולה משאר העולם חולקים דאגה מההתנקשויות, המעקב וההיעלמות של עיתונאים במקסיקו', אמר אספינוסה בספרדית במהלך ראיון באמצעות סיגנל. 'דברים לא השתנו הרבה. למרות שיש ממשלה חדשה - הן ברמה הפדרלית והן בווראקרוז - עדיין קיים סיכון נפוץ. עיתונאים עדיין נהרגים... וזה מה שאנחנו צריכים להתמודד. אנחנו צריכים להמשיך לדבר, ואנחנו צריכים לדרוש צדק עד שהמלחמה הזו נגד עיתונאים תסתיים'.