עבור המפרסם לשעבר של ניוז אנד אובזרבר, מדור מיוחד לוהט מבחינה גזעית היה רק ​​עסקים

בתמונת הקובץ הזו משנת 2014, מו'ל News & Observer לשעבר (Raleigh, North Carolina) Orage Quarles III מוביל פאנל של יזמים. (צילום: Ray Black III/The News & Observer)

עבור אוראז' קווארלס, נשיא ומוציא לאור של ה-News & Observer (Raleigh, North Carolina), ההתמודדות עם ההתקוממות הידועה בשם מהומות מרוץ וילמינגטון - ותפקיד העיתון שלו בה - הייתה חינוך.

השריפה של 1898, שהולידה מאמר מערכת בעיתון מקומי בבעלות שחורה, הביאה להפלה אלימה של מועצת עיר נבחרת, דו-גזעית, שעד אז עמדה בראש עיר הנמל השלווה והמשגשגת. בתי הדפוס של העיתון הפוגע נפרצו והמשרדים נשרפו על ידי המון שומרי הגנה לבנים; עשרות אפרו-אמריקאים נטבחו וגורשו מהעיר לנצח.

העיתון של קווארלס - ומשפחת דניאלס שהחזיקה והפעילה אותו - מילאו תפקיד מרכזי במהומה, עובדה לא נוחה שהפכה ידועה כוועדה ההיסטורית של המדינה שהוכנה למלאת המאה.

קווארלס, שניהל את העיתון מ-2000 עד 2016, הוא אפרו-אמריקאי. יחד עם העורכים של ניוז אנד אובזרבר, בשנת 2006 הוא הזמין מדור מיוחד באורך 16 עמודים על ווילמינגטון ב-1898, שלא נרתע מהחלק המרושע במיוחד של הבעלים דאז יוספוס דניאלס במרד.

קווארלס, שגדל בסן ברנרדינו, קליפורניה, אמר שהוא היה מוקסם כשלמד את הסיפור.

'שום דבר כזה מעולם לא חצה את הרדאר שלי', אמר בראיון טלפוני לאחרונה. 'עד שעשינו את הקטע המיוחד לא הקדשתי זמן להסתכל קשה, לצלול לעומק. פשוט לא היה לי זמן. הייתי כמו, 'זה מעניין. בוא נשמע עוד על זה''.

בהתחלה הוא היה ניטרלי, כמעט חסר תשוקה.

'לא היו לי רגשות בדרך זו או אחרת', אמר. 'זה פשוט היה משהו שקרה. חשבתי שזו תקופה מאוד מעניינת בהיסטוריה של העיתון והדרום וכל האנשים שהיו מעורבים בזה.

'אילו נולדתי בדרום, למדתי בבתי ספר מופרדים, הייתה לי הערכה גדולה יותר למה שקרה', אמר. 'לא חוויתי את זה. אז ההשפעה עליי אם נולדתי וגדלתי כאן, גרה כאן כל חיי... הייתי מתחברת לזה על בסיס הרבה יותר עמוק'.

אבל ככל שחשב יותר על האירוע, כך עלו לו יותר שאלות.

'אני מניח שכמו כל דבר שהוא חלק מההיסטוריה, אתה תמיד תוהה מה קרה לעורך האפרו-אמריקאי שנאלץ לברוח?' הוא תהה על אלכסנדר מנלי 1898 וילמינגטון. 'מה עלה בגורלו?'

כמו כן, עלתה ההשלכה הגזעית וההיסטורית הגדולה יותר של דמוקרטיה דרומית, רב-גזעית, שנמחצה באכזריות כה רבה.

'איך באמת היה וילמינגטון כשהיתה לה כלכלה פורחת ואנשים עבדו יחד?' הוא הרהר. 'אם (ההתפרעות) לא הייתה מתרחשת לעולם, איך וילמינגטון היה נראה היום? זה מה שאני חושב עליו - מה אם. אנחנו לא יכולים לשנות את מה שקרה - זה קרה'.

לקווארלס, כיום בן 68, ומכהן במספר מועצות מקומיות וארציות, כולל פורום החירות, יש זכרונות טובים מ-16 השנים שבהן הוביל את העיתון.

'אני אחד מאותם אנשים שמעולם לא חשבו הרבה על גזע עד שהתעמתתי איתו', אמר. 'אני במקרה אפרו-אמריקאי.'

לדבריו, הוא לא זוכר שום אי נוחות או עוינות מצד צוות החדשות במהלך הפקת המדור המיוחד.

'לא היה בו צבע,' אמר. 'התכוונתי לייצר מוצר ממש טוב שאנשים רצו לקרוא.

'בוא נהיה כנים. עדיין יש לנו גזענות - היא חלק מהחברה שלנו. זו עובדה. אבל בתור אפרו אמריקאים עברנו דרך ארוכה. התגברנו על מכשולים רבים. העובדה שיש שלושה שחורים בבית המשפט העליון של צפון קרולינה היא אמירה חזקה בפני עצמה, למרות גזענות ואנשים שלא רוצים שזה קרה, זה קרה. זה קרב'.