לפני ה'אפס טיוטה' מגיעה 'תת אפס טיוטה' - אפילו מפית תתאים

בהוראה ובכתיבה שלי אני מוצא את עצמי, לעתים קרובות יותר מתמיד, משתמש במושג שנקרא 'אפס שרטוט'. לא המצאתי את המונח הזה, אבל אני עומד לקחת קרדיט על ריף על האסטרטגיה הזו שנקראת 'שרטוט מתחת לאפס'.

(אם תבצע חיפוש בגוגל על ​​'אפס טיוטה', תמצא הרבה קישורים מעניינים ושימושיים של סופרים ומורים לכתיבה. ג'ואן בולקר כותבת שהיא למדה את המונח מסופרת אחרת, לויס בושאר, אבל אף אחד לא טוען לזה , כמו שקלווין טרילין עושה לדראפט 'הקיא החוצה' או אן למוט עושה עם 'טיוטות ראשונות מחורבן').

אני מקבל את טרילין ולמוט בתיעוב העצמי הכותב שלהם, אבל שמות האסטרטגיות שלהם נראים קשים מדי עבור התרגול שלי. אלוהים אדירים, פעולת הכתיבה קשה דיה ללא קונוטציות הקליעה. לעומת זאת, הטיוטה האפסית נראית ניטרלית לחלוטין, כמעט ידידותית. שאוב מאסטרטגיות הוראה של תיאורטיקנים של קומפוזיציה כמו פיטר אלבו, מחבר 'כתיבה בכוח', הרעיון הוא לכתוב במהירות ובמוקדמות ללא עכבות שמתאבנות לכדי דחיינות משתקת או חסימת סופרים.

אפס טיוטה, אם כן, היא הכתיבה - אולי השרבוט - שקורה לפני הטיוטה הראשונה. אני, למשל, כתבתי עכשיו בערך 25 אפס טיוטות לפרקים של ספר חדש. אני מתכנן לכתוב עוד כמה לפני שאחזור לקרוא אותם קר כדי לראות אילו מהם ראויים להפוך לטיוטות ראשונות. עם כל טיוטה, הסטנדרטים שלי יהיו גבוהים יותר עד שכל מילה תצטרך להוכיח את ערכה. (כתובת התחלה שכתבתי ומסרתי ב-2017 עברה 11 טיוטות.)

אבל בבקשה ברוך הבא למסיבת הכתיבה את טיוטת תת-אפס. הרעיון הגיע בחלקו מג'ף דייר, שכתב על החוקר הפוסט-מודרני רולנד בארת:

בארת אהב 'לכתוב התחלות' והכפיל את התענוג הזה בכתיבת ספרים של שברים, של התחלות חוזרות; הוא גם אוהב התחלה מוקדמת: 'הקדמה, סקיצות', רעיונות לספרים מוקרנים שתכנן יום אחד לכתוב.

חשבו על טיוטה מתחת לאפס כעל התחלה מוקדמת. זה לא סיפור, אלא אבק סיפור. זה קורה ברגע הראשון שמחשבות, רעיונות, דימויים אקראיים הופכים לשפה. מבחינתי, הקנבס הריק שסביר ביותר לתפוס אותם לפני שהם מתאדים הוא המפית הפשוטה.

בבית הקפה Banyan בסנט פטרסבורג, המפית היא המקום שבו יש לי סבירות גבוהה לשרבט רשימה יצירתית, דיאגרמת השוואה/ניגודיות ושמות של ספרים שאני רוצה לקרוא או למסור. בהקשר זה, התוכן אינו חשוב. מה שחשוב הוא יצירה מהירה של קבוצה של אלמנטים אפשריים לחיבור, כמה שאלות מפתח שיש לענות עליהן, עם כמה ראיות שיש לבדוק, לשקול ולארגן.

למפית - ולמקומות אחרים לכתיבה מהירה - יש היסטוריה טובה, אבל לא טובה כמו שחשבתי פעם. היה לי בראש שג'יי.קיי. רולינג תיארה את סדרת הארי פוטר - ברכבת או בבית קפה - על מפית. זה מאת כתבה בעיתון הבריטי The Telegraph : 'ברכבת מתעכבת ממנצ'סטר ללונדון ב-1990, רולינג כתבה את רעיונות הפוטר הראשוניים שלה על מפית. היא הקלידה את ספרה הראשון, הארי פוטר ואבן החכמים במכונת כתיבה, ולעתים קרובות בחרה לכתוב בבתי קפה באדינבורו, מלווה בבתה התינוקת ג'סיקה, כיום בת 19, על שם ג'סיקה מיטפורד, גיבורת נעוריה של רולינג'.

רולינג הכחישה את סיפור המפית ביותר מראיון אחד, וציינה שלמרות שלא היה לה הרבה כסף, היא יכלה להרשות לעצמה מחברות ועטים. (מצאתי דו'ח אחד שאומר רולינג שרבטה איזה עסק של פוטר על שקית מחלת אוויר !)

לריין מרסר בבלוג Blueline יש א רשימה נחמדה של יצירות יצירתיות שהחלו על נייר מחורר :

• שריצ'רד ברי שרבט את המילים של 'לואי, לואי' על פיסת נייר טואלט.
• שסטיבן קינג כתב את הרעיון לספר 'עליבות' באמצע הטיסה על מפית קוקטייל.
• אותו פול לאוטרבור, בזמן שהוא לועס המבורגר במסעדה, שרטט תוכנית להדמיית תהודה מגנטית, הידועה יותר בשם MRI, על מפית. תודה, פול!

מוזיקה, סיפורת, מדע: למפית הנמוכה יש היסטוריה של סיוע לעיתונאים גם בעיסוקיהם החקירות. ביקורת על סרט העיתונות המפורסם 'כל אנשי הנשיא' מעדיף סצנה שבו דסטין הופמן, המגלם את קרל ברנשטיין, מראיין רואה חשבון בעל כורחו: 'הוא לוקח את הזמן שלו, שואל שאלות לאט, משרבט על ספרי גפרורים, מפיות, נייר טישו. הסצנה הארוכה, אחת הטובות בסרט, מרגישה כמו להדריך לאט צבי בפנסים מהכביש'.

באתר של בארנס אנד נובל, ג'יני צ'ן מציעה רשימה של חללים מפתיעים לשרבוטים מוקדמים. בנוסף למפית הקדושה, היא מפרטת כרטיסי אינדקס, קרטון (האהוב על Gay Talese), ניירות גרוטאות, מגילות, שולי ספרים, נייר קצבים, קירות וחלק האחורי של קבלה או רשימת מכולת.

על כל אלה עלי להוסיף את כף היד האנושית. אולי אני חלק מהסרטים שבהם האישה המושכת פוגשת גבר וכותבת את המספר שלה על כף ידו. אם זה היה קורה לי, כמובן, זה היה נמשך רק עד הביקור שלי בחדר הגברים שבו התחליב האנטי-בקטריאלי ימגר את הרגע הזה לנצח.

אני בעד ספר שכותרתו 'Songs in the Rough: Rock's Greatest Songs in Rough-Draft Form', שהרכיב הזמר והכותב סטיבן בישופ. הדוגמאות נפלאות, עם שיעורים נהדרים לכל הכותבים על מלאכת התיקון. רובם כתובים על נייר מחברת. אבל לא כולם. 'Stayin' Alive' של ה-Bee Gees נולד עם כרטיס עלייה למטוס. אליס קופר נותנת לנו את ההתחלה של 'Only Women Bleed' על עטיפת האבק של תקליט של 45 סל'ד. הנגרים שרטו את 'רק התחלנו' בגב מעטפה. דוק פומוס התחיל את 'Save the Last Dance for Me', בהזמנת החתונה שלו. אין סימן לשיר על מפית - אבל זה יכול לקרות!

בואו נסיים בעיתונאות. כשדון מאריי הגדול אימן סופרים בבוסטון גלוב, הוא צפה בכתבים בזהירות רבה. לאחד הייתה המשימה לכתוב על הספינות הגבוהות שנכנסות לנמל בוסטון. מורי שמע את הכתב שואל את העורך שלו, 'כמה זמן יש לי?' העורך אמר, 'בערך 30 דקות.' הכתב אמר, 'נהדר. יש לי זמן לארוחת ערב.'

מורי עקב אחרי הסופר השחצן לקפיטריה והתבונן בסופר, שואף בייגל וכוס קפה, משרבט כמה פתקים על מפית. התברר שזו הייתה תוכנית קצרה, ארבעה או חמישה פריטים שמאחורי שולחנו הניעו את הסופר לעמוד בדדליין שלו בדיוק בזמן.

אימון קשור

• 

  שימוש בנתונים כדי למצוא את הסיפור: סיקור גזע, פוליטיקה ועוד בשיקגו

  טיפים/הדרכה לסיפור

• 

  חשיפת הסיפורים שלא סופרו: איך לעשות עיתונאות טובה יותר בשיקגו

  סיפור סיפורים