העיתונאי הזה יצר מערכת כדי לוודא שעוד מומחיות נשים עולות לאוויר

אושיית ה-BBC, רוס אטקינס תהה מדוע הארגון שלו הציב סטנדרטים כה גבוהים להפקה, דיוק ואיזון פוליטי, אך לא היה לו תקן כפוי למספר נשים שהופיעו בתוכניות ה-BBC.

ב-2017 בתוכנית שלו, רק 39 אחוז מהאורחים והמומחים היו נשים. אבל היום, 346 צוותי תוכן של BBC באינטרנט, בטלוויזיה וברדיו - הכוללים 3,000 צוותי BBC - התחייבו להיות בטוחים שמחצית מכלל התורמות הן נשים.

שנה וחצי לאחר מכן, כל תוכנית שהתחייבה להגדיל את אחוז הנשים המופיעות כפרשניות, אנליסטים ומומחים הניבה תוצאות מדידות. התנועה שהקים אטקינס התפשטה מהתוכנית שלו על פני חטיבת החדשות, לסרטים תיעודיים, תוכניות ילדים ומדעים ותוכניות מוזיקה.

וזה קרה בלי שאף בוס דרש את זה, בלי שיועצי גיוון המליצו על כך או בלי התקוממות מהציבור.

במקום זאת, זה התחיל בנסיעה בכביש ובמגע של זעם.

נמאס מ'מצב מתמיד של נסיונות'

לפני כמה שנים, כשנסע מלונדון לבית הוריו בקורנוול, אטקינס הצטרף לתוכנית רדיו של ה-BBC.

״זו הייתה תוכנית של שעה וכל הזמן חשבתי שהולכת להיות אישה איפשהו בתוכנית. לא היה', אמר אטקינס לפוינטר בראיון טלפוני. 'ברמה מסוימת, סבלנו את זה. שאלתי, 'למה אנחנו לא יותר רגישים לזה?''

הרגישות שלו עצמו לנושאים מגדריים התחילה כנער.

'מהרגע שהייתי בן 11, הייתי אובססיבי לחדשות ואמרתי למורים שלי שאהיה עיתונאי', אמר. אבל ה-BBC שבו צפה כשגדל נשלט על ידי מנחים ואורחים גברים. זה היה - וברוב עולם התקשורת כיום, עדיין - הנורמה. אמו של אטקינס היא שהציעה ששליטה גברית לא חייבת להיות הנורמה.

כשהיה בן 16, היא נתנה לו ספר שעיצב את איך שהוא חושב על העולם שסביבו: ' מיתוס היופי מאת נעמי וולף - ספר פמיניסטי באותה תקופה.

'אמא שלי הייתה פמיניסטית'.

השפעתה עיצבה את בחירתו במגמות מכללות, שכללו חקר סוגיות מגדריות. ב-2014 הוא דיווח על הסרט התיעודי 'כל מה שעומד בדרך' שסיפר את סיפור חייהן של ארבע נערות מתבגרות ירדן, לסוטו, איסלנד ובריטניה. בסרט התיעודי מופיע אטקינס הולך עם שתי בנותיו לבית הספר, ומסביר שמטרת הסרט התיעודי היא לגלות מדוע למגדר יש השפעה כזו על חיינו.

הוא אמר שהבנות שלו 'הביאו את זה למוקד חד עבורי'. הוא אמר שהוא רוצה לדעת למה לבנות שלו 'אולי לא יהיה אותו סיכוי שלילד'.

אטקינס מעגן את תוכנית הטלוויזיה 'מקור חיצוני' של ה-BBC, בין הפופולריות ביותר בחטיבת החדשות של ה-BBC. בתחילת הקריירה שלו, הוא אמר, הוא שוחח עם הבוסים על חששותיו מכך שכל כך מעט נשים הופיעו כמומחיות או תורמות בתכניות של ה-BBC. הנושא אינו מפתיע לחוקרים שתיעדו במשך שנים חוסר האיזון של גברים ונשים המופיעים בנכסי BBC. חוקר ופרופסור מאוניברסיטת לונדון ליס האוול מצאה כי בתקשורת הבריטית, 'היחס הכולל בין מומחים נשאר בסביבות שלושה גברים לכל אישה אחת. כתבים ומגישים גברים שניהם עולים על מספר הנשים בשניים לאחד״. למעשה, פרופסור האוול מצא, ה-BBC זז לאחור בשילוב נשים בתוכניות מסוימות. פרופסור האוול אמר ב-2015, 'שדרנים מתכוונים ללא כוונה לטוב, אבל יש משהו באופי של שידור חדשות שפירושו שאישה מומחית פשוט לא מקבלת את חלקן ההוגן בגלי האתר ואנחנו מנסים לברר מדוע.'

אטקינס אמר שנראה שהשנים הללו של מחקרים וביקורת לא משנים את הדברים מהר מספיק, 'היה נרטיב שעשינו צעדים ניכרים בשילוב נשים בתוכניות שלנו. ברמה היומיומית הבסיסית, לא חשבתי שהתקדמנו הכי הרבה שיכולנו״.

'היינו במצב מתמיד של נסיונות'.

בשנת 2016, אטקינס ערך טיול לעמק הסיליקון והוקסם מהאופן שבו חברות טכנולוגיה אוספות נתונים כל הזמן.

'הנתונים היו רווחים באופן שבו הם עובדים', אמר.

הוא אמר שהוא דמיין מה יקרה אם יוכל לאסוף נתונים על כמה נשים מופיעות בתוכנית שלו. וכפי שראה בעמק הסיליקון, ניתן היה לשתף את הנתונים הללו עם עמיתיו לעבודה מדי יום. רוס והמפיקים שלו, ג'ונתן ירושלמי ורבקה ביילי, החליטו שהם יצלמו ל-50/50. המטרה שלהם: שמחצית מכל התורמים לתוכנית שהם בחרו יהיו נשים. הנתונים יגידו את האמת שהנרטיב הפופולרי לא אמר.

'כשאנחנו לא פוגעים במקצה אנחנו מרגישים את זה', אמר.

דחיפה פוטנציאלית

אטקינס אמר שהוא צפה מספר סיבות לכך שעמיתים לא יאהבו טבלאות יומיות של מי שהופיע בתוכניות.

• זמן: ״דמיינתי שאם נבקש מאנשים למדוד שלושה או ארבעה דברים, הם יגידו שאין לנו זמן. חשבתי שאם נבקש את העולם לא נקבל כלום. אז התחלנו לספור דבר אחד - גיוון מגדרי - משהו שייקח דקה או שתיים, לא יותר, בכל יום.
• עיתונאות מכסה: אטקינס צפה שעמיתיו יתנגדו למנדט שעלול להגביל את המארחים שרואיין. 'קבענו כלל אחד ברור: האורח הטוב ביותר תמיד עולה לשידור. זו לא תהיה עיתונות לפי מכסה, זה יהיה מאמץ לשפר את הקשר שלנו ולזהות נושאים שבהם כמעט תמיד דיברנו עם גברים ומוצאים כמה נשים מבריקות כחלופות״.
• אל תכריח את זה: עיתונאים מתנגדים להיאלץ לציית למנדטים מגבוה. אטקינס אמר, 'אם ההנהלה, מנהיגי הגיוון או אנשי משאבי אנוש הולכים ומדברים עם עיתונאים, העיתונאים מתחילים לדחוף לאחור ואומרים 'אתם לא מבינים את הניסיון שלנו, אתם לא מבינים את הלחצים שאנחנו נתונים בהם יום יום'. ... הפכנו את זה בהתנדבות.' אין תוכניות אחרות היה להשתתף, אמר, אבל בתוך כמה שנים, יותר מ-80 תוכניות עשה.

התוצאות
בינואר 2017, 39 אחוז מה ה-BBC 'מקור חיצוני' ' התורמות היו נשים.

בפברואר עלה המספר ל-44%.

בחודש מרץ, המספר הגיע ל-47 אחוזים.

עד אפריל, 51 אחוז מהתורמים של 'מקור חיצוני' היו נשים. תוך ארבעה חודשים בלבד, פשוט על ידי שמירה על ספירה וניהול דין וחשבון, התוכנית הגיעה ליעדה.

שמונה עשר חודשים לאחר מכן, הוא אמר, 51 אחוז מהמומחים והאורחים של התוכנית שלו הם נשים.

'הייתי בטוח שאם צוותים מודדים מי היה בכל אחת מהתוכניות שלהם, ואז ישתפו ביניהם את התוצאות מיד לאחר השידור, ההשפעה תהיה חזקה', אמר.

אטקינס אומר ששמירה על ציון היא המפתח לשיפורים.

״כל החיים שלנו אנחנו צורכים חדשות עם הרבה יותר גברים מנשים. אז אם צפית בתוכנית שכוללת 45 אחוז נשים, אמרת 'וואו, היו שם הרבה נשים'', אמר. 'בשלב הזה קל לנרטיב שהיינו בשוויון מגדרי, אבל המספרים מראים שהייתה לנו בעיה ופתרנו אותה. המספרים שומרים אותך כנה״.

ועוד מספר אחד משך את תשומת הלב של כולם. התוכנית של אטקינס, שכבר זכתה לדירוג גבוה, גדלה עוד יותר.

'לתוכנית שלי בבריטניה יש רייטינג נהדר, עלייה של 20 אחוז מהמקום שבו היינו לפני ארבע שנים. אני לא יכול לשאוב סיבתיות מפרויקט 50/50 ומהיכן הרייטינג שאנחנו נמצאים עכשיו', אמר. 'אבל לפעמים יש עצבנות שאתה תתפשר על המוצר והעיתונות שלך'.

לדבריו, המספרים מראים שהשינויים שהתוכנית שלו ביצעה בבחירת האורחים בהחלט לא הרחיקו את הצופים וכנראה הופכים את התוכניות לאטרקטיביות יותר עבור צופים צעירים יותר, שלדבריו רגישים הרבה יותר לנושאי שוויון מגדרי.

איך הוא ספר
אטקינס אמר שהוא לא כלל כתבות חדשותיות בספירה החודשית שלו מכיוון שלתוכנית אין שליטה על הפוליטיקאים ועדי הראייה והדוברים שעושים חדשות. הוא גם לא ספר את עוגני ה-BBC. הוא התעניין יותר במה שהוא והמפיקים שלו יכולים לשלוט: המומחים שהם כללו. זו הייתה ספירה פשוטה בסוף כל חודש.

'נספור על פני חודש כדי לאפשר גאות ושפל של סיפורים ואורחים. זה היה זה,' אמר. ''מקור חיצוני' הוא שעה; לוקח דקה למדוד'.

אימון מומחיות נשים סרבנות
הצוות של אטקינס הרחיב את רשימת אנשי הקשר שלו על ידי איתור המומחים הטובים ביותר שהיו נשים, ולאחר מכן עבד עם אותן נשים כדי לעזור להן להרגיש בנוח במצלמה.

'היינו שואלים, 'מהן הסיבות שאולי לא תרגיש כל כך בנוח?'' אמר רוס. 'זה היה לעתים רחוקות 'אתה הולך לשאול אותי שאלה קשה'. הם היו מומחים לנושא. זה היה לעתים קרובות 'האם הידיים שלי במצב הנכון?' או 'הז'קט הזה בסדר?''

אטקינס נזכרה שפרשן הגנה בכיר 'מאוד' המצויינת בטוויטר ובעיתון אמרה שהיא לא עושה טלוויזיה כי זה גורם לה לאי נוחות. אטקינס אמר שהוא הזמין אותה לבוא לאולפן הטלוויזיה כדי לעמוד לידו בזמן שהוא מתאמן. היא עמדה לידו על הסט במשך 45 דקות לפני שעלתה לאוויר.

'היא הייתה מבריקה,' אמר אטקינס. 'מה שאנחנו מנסים לעשות זה לגרום לאנשים להיות מספיק נוחים כדי להודות שאולי יש משהו קטן שהם מודאגים ממנו. אם אתה עושה את זה תוך שתיים או שלוש חוויות הם בבית כמו אנשים שעושים את זה הרבה מאוד זמן״.

הרעיון מתפשט
עד סוף 2017, תוכניות נוספות של ה-BBC נספרו כמו התוכנית של אטקינס. ה-BBC גם דחף את המטרה של 50/50 לתוכניות בינלאומיות ב-BBC World Service, כולל BBC Persian, BBC Russian ו-BBC Hindi. בתוך חודשיים, אמר אטקינס, כל תוכנית שמדדה ראתה התקדמות לעבר המטרה.

והתוכן מופיע באתר התוכנית. מפיקים מקוונים עוקבים אחר גיוון מגדרי בשורות, מקורות וחשוב יותר, תמונות. ביום רביעי, מתוך 15 התמונות בעמוד הראשון של 'מקור חיצוני', 11 כללו נשים בתמונה.

דף האינטרנט של Outside Source עולה על היעד של 50:50 של הכללת נשים.

זה קשור לעיתונאות
קתלין קלבר, עוזרת פרופסור ומנהלת אתיקה בעיתונות באוניברסיטת ויסקונסין אמרה לפוינטר שלמה שה-BBC משיג יש השלכות על שיפור העיתונות.

'עיתונות עוסקת באנשים שאנו מנסים לשרת', אמרה. 'הדיווח שלנו צריך להיות מייצג של האנשים האלה. כשהסיפורים שלנו מציגים יותר גברים ממה שאנחנו רואים בקהילות שלנו, הייצוג הזה מופרך. התאמת הייצוגים יותר עוזרת לכולנו לראות את הקהילות שלנו כפי שהן. העיתונות טובה יותר כי נשמעים יותר קולות״.

אטקינס מסכים.

'אם אתה בא לעבודה כל יום והסיבה שלך לעבוד היא לדווח ולנתח את העולם בצורה הוגנת, אם אתה מסתכל דרך המבט הגברי, אתה הולך לראות רק גרסה אחת של העולם'.

קלבר אמר שארגוני חדשות רוקחים כל מיני תירוצים לאפשר לתוכניות שלהם להיות שליטה גברית.

'אחד מהם הוא בהחלט הטיה, הרעיון שגברים הם מומחים סמכותיים יותר, מומחים יותר, 'אמיתיים'', אמר קלבר. 'אנחנו צריכים לעבוד כדי להילחם בזה. אבל יש יותר ניואנסים. אני עובדת עכשיו קצת על הסיבה לכך שאחיות - תחום שנשלט על ידי נשים - זוכות לייצוג כה נמוך בעיתונות שירותי הבריאות. מחקר אחד שם אחיות ב-2% בלבד מהמקורות בסיפורים האלה. אבל כשאתה שואל כל מי שהוא סומך עליו ומבלה איתו בזמן קבלת טיפול, זה אחיות״.

פרויקט ניטור המדיה העולמי שומרת ציון כבר שנים. במשך 20 שנה, מ-1995 עד 2015, הוא מצא שינוי מועט באופן שבו נשים מוצגות בתקשורת ברחבי העולם. GMMP מדווחת: 'רק 24 אחוזים מהנושאים החדשותיים - האנשים שמתראיינים, או שהחדשות עוסקות בהם - הם נשים. נקודות מבט של נשים כמעט ואינן נשמעות בנושאים השולטים בסדר היום החדשותי; אפילו בסיפורים שמשפיעים בצורה עמוקה על נשים, כמו אלימות מגדרית, הקול הגברי הוא ששורר״.

GMMP מדווחת גם:

• כאשר נשים אכן עושות את החדשות, זה בעיקר כ'כוכבות' או 'אנשים רגילים', לא כדמויות סמכותיות.
• בתור יוצרות חדשות, נשים נמצאות בתת-ייצוג בקטגוריות מקצועיות. כרשויות ומומחים, נשים בקושי מופיעות בכתבות חדשותיות.
• בעוד שהמחקר מצא כמה דוגמאות מצוינות לעיתונאות מופתית מאוזנת מגדרית ורגישה מגדרית, הוא מדגים גירעון בולט הכולל בתקשורת החדשותית בעולם, כאשר מחצית מאוכלוסיית העולם בקושי נוכחת.

קלבר אמר שאחד המפתחות להרחבת נוכחותן של נשים בתקשורת הוא לשכנע נשים ששווה את המאמץ להיראות ולהישמע.

'אנחנו צריכים שעיתונאים יכבדו את המומחיות של נשים כמו גברים. אבל אנחנו גם צריכים שנשים יבינו שעבודה עם עיתונאים ושיתוף המומחיות שלהן היא חשובה', אמר קלבר.

אטקינס אמר שהסיבה להמשיך לספור בכלל היא לא ליצור עמדה מוסרית כלשהי או להעמיד פנים ציבוריות אכפתיות.

'כשהתחלתי את זה, הייתי אובססיבי לגבי מה שאנחנו נותנים לקהל', אמר. מה שהכי חשוב הוא לא כמה ה-BBC ניסה למצוא שוויון מגדרי במה ששודרה, מה שהכי חשוב זה מה ששודר בפועל.

מה אם נספור דברים אחרים?

קלבר הוסיף, 'כבני אדם, אנו נופלים קורבן להרבה חשיבה פגומה. אם השתמשנו במקור נשי בסיפור האחרון שלנו, למשל, נוכל ליפול קורבן להטיה אחרונה, מתוך אמונה כוזבת שהמקור האחרון שלנו מייצג את הסיקור הכולל. אז אנחנו צריכים לספור הרבה יותר. דברים כמו גזע, רמת השכלה, עירוני-פרברי-כפרי. הקהילות שלנו מגוונות, ועלינו להיות צופים פעילים כיצד הצוות שלנו, המקורות שלנו, הנרטיבים שלנו יכולים להיות מגוונים גם כן.'

אטקינס אמר שארגוני חדשות אחרים באירופה ובארצות הברית מצטרפים כשותפים 50/50. באביב 2019, ה-BBC יפרסם השוואות משנה לשנה של האופן שבו תוכניות הגדילו את הייצוג הנשי. ה-BBC גם הזמין מחקר מעמיק כדי להבין האם למאזינים ולצופים אכפת מהנושא והאם הם שמו לב למה שאטקינס ועמיתיו התחילו.

'אני מרגיש תחושת גאווה ענקית כשאני מגיע לעבודה כל יום ב-BBC', אמר. 'אבל כדי שה-BBC יצדיק את עצמו בפני האנשים בבריטניה שמממנים אותו, התוכניות שאנו מפיקים צריכות להישמע נכונות ולהיראות נכונות'.

הוא אמר שזה לא אפשרי אלא אם התוכניות כוללות נשים בצורה בולטת כמו גברים.

'הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו בנידון ובמקרה אני עוגן... אני פשוט לא חושב שיש איזשהו תירוץ שהוא מספיק טוב בשבילנו לא לעשות את זה נכון.'

קריאה נוספת:

מספר חוקרים ועיתונאים כתבו מהורהר על הטיה מגדרית בסיקור תקשורתי.

כמה דוגמאות:

'ניתחתי שנה מהדיווח שלי על הטיה מגדרית (שוב), אדריאן לה פרנס, האוקיינוס ​​האטלנטי

פרויקט ניטור מדיה גלובלי (GMMP), פרויקט ניטור עממי, מחקר והסברה, יש כמה דיווחים על הפער העולמי בין נשים שצוטטו בכתבות חדשותיות.

חוקרים מאוניברסיטת מקגיל ואוניברסיטת סטוני ברוק בוחנים מדוע נשים זוכות פחות לסיקור מגברים והאם למגדר של אנשי מקצוע בתחום החדשות יש השפעה משמעותית על אופן ההתייחסות לגברים ולנשים בדיווחים בחדשות. מחקר זה אסף נתונים על 13 עיתונים גדולים בארצות הברית בין השנים 1983 ל-2008, ובכ-2,000 עיתונים באנגלית ואתרי חדשות מקוונים בין השנים 2004 ל-2009.

• 40 אחוזים מכלל הסיקור הלכו ל-1 אחוז מהשמות. אנשים שקיבלו אלפי אזכורים היו כמעט רק גברים.
• שמות גברים קיבלו לפחות פי ארבעה חשיפה משמות נשים ב-13 העיתונים הגדולים בארה'ב שנותחו.