רציחות רוברט האני וסטיבן דלצ'ינו - מקום הימצאה של סוזן מוניקה

בידור

הרציחות המוזרות והמחרידות של שני אנשי מקצוע, רוברט האני וסטיבן דלצ'ינו, בחווה מרוחקת בווימר, אורגון בשנים 2012 ו-2013, מתוארות ב'סימנים של פסיכופט: אוכלים עליו ארוחת בוקר' של Investigation Discovery. המשטרה ערכה חיפוש ברפת לאחר שמשפחת האני דיווחה על נעדר, וחשפה תגליות מפתיעות בזה אחר זה. יש לנו את הגב אם אתה סקרן ללמוד עוד על המקרה המוזר הזה, כולל שמו ומיקומו של הרוצח. אז בואו נתחיל, נכון?

איך רוברט האני וסטיבן דלצ'ינו מתו?

בשנת 2013, רוברט האני מצא עבודה בחווה המשתרעת על פני 20 דונם של סוזן מוניקה בכפרי ווימר, אורגון, הודות למודעה של קרייגליסט. שון ליימאניס, עובד לשעבר, ציין, 'הוא היה השיפוצניק, העובד והנגר שלה. הוא מילא את כל בקשותיה. ג'סי האני, בנו של רוברט, נזכר, 'לאבא שלי וסוזן מוניקה הייתה ברית. אבי יקבל קצת מזומן ויאפשר לו להישאר על האדמה. אבא הסכים להתחיל מאפס בבניית הבית. הוא נזכר איך רוברט נהנה מהשלווה והשלווה של מגורים לבד ביער.

אבל בדצמבר 2013, לאחר שלא דיבר איתם זמן מה, משפחתו נעשתה מודאגת. לא ראינו או שמענו מאבא שלי חודשיים, העיר ג'סי. כולנו פשוט התחלנו לפחד. ב-1 בינואר 2014 הוא ואחיו נסעו לחוות וימר כדי לראות מה שלומו של אביהם. הבעלים טענה שהיא לא ראתה את רוברט כמעט ארבעה חודשים כשדיברו איתה. 'סוזן מוניקה אמרה שאבא שלי פשוט עזב,' סיפר ג'סי. היא ביקשה שנבוא לקחת את החפצים של אבינו.

כשהילדים הבוגרים ביקרו בקרון של אביהם, הם חשדו שהיה איזה משחק גס. מעיל העור שלו היה שם, אמר ג'סי. כל הכלים שלו היו נוכחים, והכלב שלו עדיין התרוצץ. השערות של הצוואר שלי הזדקפו כתוצאה מכך. משפחת האני הודיעה למשרד השריף של מחוז ג'קסון כי אביהם נעדר. אחד מהשרידים לכאורה שלו, אולי רגלו של רוברט, התגלה על ידי החוקרים בבריכת תפיסה בחווה. מעדויות מאוחרות יותר עולה כי השיפוצניק מת מפצע ירי.

חלק משרידיו הוחזקו על ידי המשטרה ברפת בשקית ניילון. השוטרים גילו שיפוצניק אחר, סטיבן 'סטיב' דליצ'ינו, נעלם גם הוא מהחווה לפני כשנה כשבדקו את היעדרותו התמוהה של רוברט. למרות שהמחפשים לא הצליחו לאתר את שרידיו, עדות של בית המשפט לאחר מכן העלתה כי הוא נהרג מירי רובה בראשו. מכיוון שהיא האמינה שאנשים צריכים לדעת לאביה יש לב הגון והוא בחור טוב, בתו של סטיב הופיעה מאוחר יותר בטלוויזיה הלאומית.

מי הרג את רוברט האני וסטיבן דלצ'ינו?

כשרשויות החוק הגיעו לחווה של סוזן כדי לבדוק את היעלמותו של רוברט, הם גילו את המקום מוצף בזבל, פסולת ובניינים מאולתרים. השיפוצניק הנעדר, לטענת המעסיק, התגורר ועבד בנכסיה של האישה במשך חצי שנה לפני שקיבל קריאה מדאיגה על תקיפה של בן משפחה בסתיו. סוזן גם אמרה שלאחר ששמע את החדשות, רוברט התחיל לשתות בכבדות עד כמה שבועות קודם לכן, אז עזב בפתאומיות מבלי לבקש ממנה לשמור זמנית על הכלב שלו.

בהתחשב בכך שרוברט הסתמך בעיקר על מזומן כדי להסתדר, הרשויות התקשו תחילה לאמת את חשבונה. עם זאת, הם גילו שכרטיס ה-Oregon Trail Electronic Benefits Transfer (EBT) שלו שימש לאחרונה בגרנטס פאס, אורגון, בוולמארט, בדצמבר 2013, לאחר שעקב אחריו. כשהבלשים הגיעו לחנות הנוחות, שהייתה במרחק של כ-30 דקות מהחווה של סוזן, הם ראו את סוניה משתמשת בכרטיס ה-EBT של רוברט בקלטת האבטחה שלהם. המשטרה גילתה חצי איבר אנושי בשטחה לאחר שהוציאה לפועל צו חיפוש עקב חשדות לביצוע פסול.

ג'ולי דני, בלשית לשעבר במשרד השריף של מחוז ג'קסון, נזכרה, 'זה היה ברור שזו לא עצם של חיה. זה דומה לרגל אנושית שנחתכה באמצע עצם הירך ועד אצבעות הרגליים. סוזן נלקחה לתחנת המשטרה שם נודע לה על ממצאיהם. בעל החווה סיפר אז סיפור מוזר על גילוי רוברט שלכאורה 'נאכל בחיים' על ידי החזירים שלה בתוך דיר החזירים שלה. היא טענה כי בחרה להרוג את העובד לשעבר כדי 'לחלץ אותו מהאומללות שלו'.

במהלך החקירה, סוזן אמרה לבלשים, 'אני עושה את זה בשביל החיות שלי, וזו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה בשביל בן אדם, וידעתי שזה לא בסדר, אבל אם זה היה אחד החזירים שלי שסבלו שם בחוץ , הייתי עושה אותו דבר.' היא טענה שעזבה את גופתו עד שהחזירים סיימו לאכול לפני שאספה את השרידים והשליכה אותם לשקיות אשפה. היא טענה שייתכן שחיית בר גררה את הרגל לבריכה לאחר שנכנסה לאחת משקיות האשפה. סוזן טענה שהיא חוששת לשלומם של החזרזירים שלה ולא דיווחה על האירוע.

בעל החווה אמר: 'אני לא מכבד את חיי האדם מאוד. אני מעדיף חיות על פני אנשים. קיומם של בני אדם בעולם, לדעתי, הוא הבעיה היחידה. כל שאר המינים, כולל ציפורי הדודו, היו נוכחים אלמלא האנושות. סוזן הכינה תוכנית שהבלשים ילכו בעקבותיהם כשהם נעים לכיוון המרכז לאחר שחקרו אותה אם היא מסתירה משהו אחר בביתה. היא ענתה, 'ממש שם', על פי הבלש לשעבר של שריף מחוז ג'קסון, אריק הנדרסון. אתה תמצא שם את סטיב, אני בטוח.

לדברי סוזן, היא התעמתה עם סטיב בקיץ 2012 לאחר שמצאה בין רכושו שני אקדחים שנעלמו. היא ציינה כי כשהחלו להיאבק, האקדח ירה בשוגג ופגע בחלקו האחורי של ראשו. סוזן לכאורה רדפה אחרי סטיב כשעשה את דרכו לעבר האסם שלה, כשהיא שלפה את האקדח וירתה בו אנושות בראשו. היא טענה שקברה את שאר השרידים של סטיב והאכילה את שאר גופתו לחזירים שלה. סוזן הואשמה בגניבת זהות, שימוש לרעה בגופה ושני אישומים ברצח.

איפה סוזן מוניקה עכשיו?

על פי רישומי בית המשפט, סוזן נולדה כסטיבן ביוקנן ב-8 ביולי 1948, בקליפורניה. לאחר שקיבלה שחרור מכובד מהצבא, היא הצטרפה לצי האמריקני במהלך מלחמת וייטנאם ושינתה את שמה לסוזן. ב-1991, לאחר שפתחה בקריירה הנדסית פורייה, היא רכשה את החווה המשתרעת על פני 20 דונם באזור ווימר המרוחק, אורגון. היא גם הייתה בעלת חברה בשם White Queen Construction שבנתה שערים וגדרות מברזל יצוק, גידלה תרנגולות והייתה לה עדר חזירים. היא אמרה שיכולות להיות 17 גופות נוספות כשהשוטרים חקרו אם יש עוד גופות.

ג'ורדן פאריס, שותפתה לתא לשעבר של סוזן בכלא במחוז ג'קסון, אמרה במהלך משפטה באפריל 2015 שסוזן העבירה לו כרטיס יום הולדת שעליו נכתב 'הרוצח הכי מתוק במחוז ג'קסון'. בנוסף, הוא העיד שהיא אמרה לו שהיא ירתה ברוברט שנראה שיכור ודחפה אותו לדיר החזירים לאחר שלפי הדיווחים תקף אותה. ב-21 באפריל, חבר מושבעים הרשיע אותה באשמה בכל האישומים, והיא קיבלה 50 שנות מאסר למאסר עולם. אף על פי שהרשויות לא הצליחו לאתר את 17 הקורבנות האחרים שנתבעו, הם נותרו אופטימיים שמישהו עדיין יכול להיות בחיים. בן 75 הוא אסיר בווילסונוויל, מתקן הכליאה קופי קריק באורגון.