פיצוי על סימן גלגל המזלות
סלבריטאים C החלפה ג

גלה תאימות על ידי סימן גלגל המזלות

נציב תלונות הציבור היוצא של וושינגטון פוסט: 'ההימור שלי הוא שהתפקיד הזה ייעלם'

אַחֵר

הוושינגטון פוסט | וושינגטון | העטיפה
העורך הראשי של וושינגטון פוסט, מרטי ברון טוען טוב נגד שהעיתון יעסיק נאמן אחר , מדווח פטריק פקסטון. פקסטון יסיים את כהונתו בת השנתיים בסוף פברואר.

ראשית, הוא אמר, זה לא כאילו הפוסט לא מגיע לביקורת, מכל הכיוונים, באופן מיידי, בעידן האינטרנט הזה. ... שנית, אמר ברון, יש 'תחרות עזה על משאבים'. … הוא שוב צודק. סביר להניח שברון יצטרך לבצע קיצוצים נוספים בחדר החדשות של הפוסט. משכורת של נציב תלונות הציבור היא כמו של עורך בכיר. זה מטרה מפתה.

ברון היה בעבר העורך של 'בוסטון גלוב', שאין לו נציב תלונות הציבור.

' אני לא בטוח שנציב תלונות הציבור שמתמקד בטור שבועי כמוהו כבר הגיוני יותר ', אמר עורך דף העריכה של הפוסט, פרד הייאט, להארי ג'פה מוקדם יותר החודש.

ואכן, פוסטי לשעבר שרון וקסמן כותבת ב-The Wrap, אתרי חדשות דיגיטליים כמו שלה ' אין להם עורכי עותקים, ופחות לנציב תלונות הציבור . (במקום זה יש לנו בדיקת איות!) בעידן של ירידה בתקציבים, נציב תלונות הציבור עשוי להיות מותרות, עצוב לומר'.

פקסטון כותב שהטור שלו ביום ראשון 'לוקח 25 עד 30 אחוז מהזמן שלי בכל שבוע'. והוא מבלה זמן רב בהקשבה לקוראים, קבוצת אנשים שלדבריו כתבים ועורכים מותשים לעתים קרובות מדי מהדרישות של תפקידם מכדי להגיב עליהן:

אנו מונעים ביטולי מנוי מרובים מדי יום רק על ידי אוזן קשבת. ב-$383 לשנה עבור מנוי משלוחים עד הבית, אנחנו מרוויחים את המשכורות שלנו רק במינויים שנשמרו.

פקסטון גם מזכיר שיש לו עוזר, מה שכנראה הופך את הפריט של היועמ'ש לקצת יותר אטרקטיבי עבור ניצים תקציביים. בטוויטר, ג'יי רוזן ועוד שני עובדים לשעבר ב-Post התחילו סביב מחשבות על הטור של פקסטון:

פקסטון הצטרף לג'ק שיפר לשיחה בשנה שעברה על נחיצות תפקיד היועמ'ש בעיתונים; 'תן למרקוס בראוצ'לי (או סגן) להסביר לקוראיו את הפשלות של הוושינגטון פוסט, לא לצוחק חנית ממונה', הציע שיפר.

'אני חושב שנציב תלונות הציבור, ביום טוב', אמר פקסטון, 'יכול להשפיע באמת על חדר החדשות, על המנהיגות, ובסופו של דבר מה שמופיע ולא מופיע בעיתון'.

קָשׁוּר : איזה תפקיד צריכים למלא עורכים ציבוריים בחדרי החדשות של היום? | חודש לאחר מכן, מרגרט סאליבן מדברת על התפקיד המשתנה של העורך הציבורי של הניו יורק טיימס