פיצוי על סימן גלגל המזלות
סלבריטאים C החלפה ג

גלה תאימות על ידי סימן גלגל המזלות

לא, הילרי קלינטון לא הולכת 'להרים את המועמדות' מחר. הנה למה.

ניוזלטרים

המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילרי קלינטון מדברת בעצרת בסקרמנטו סיטי קולג', יום ראשון, 5 ביוני 2016, בסקרמנטו, קליפורניה. (צילום AP מאת ג'ון לוצ'ר)

ארגוני חדשות יעמדו בפני החלטה חשובה כשהקלפיות ייסגרו ביום שלישי בלילה בניו ג'רזי.

אם הכל יתנהל כמצופה והילרי קלינטון תזכה אפילו קרוב לרוב מבין 126 הנציגים העומדים בפניהם, העיתונאים יבחרו, פחות או יותר, בין שתי כותרות אפשריות:

  • קלינטון דוחה את המועמדות
  • קלינטון מנצח את ניו ג'רזי

אין ספק שהכותרת מס' 1 עושה את הסנסציה הגדולה יותר. אין גם ספק, לפחות בדעתי, שעיתונאים צריכים ללכת עם משהו קרוב יותר לכותרת מס' 2.

הטיעון למספר 1 הולך כך: עם 2,383 נציגים הדרושים למועמדות, סביר להניח שהנציגים של ניו ג'רזי ישימו את קלינטון בראש כל עוד סופרים 548 נציגי העל שהתחייבו לתמוך בה.

הטיעון שלי לכותרת מס' 2 (או משהו יותר ניואנס מבייש מס' 1) הולך כך: מכיוון שאותם 548 צירי-על לא יצביעו בפועל עד הוועידה ביולי, מוקדם מדי לעיתונאים להתנהג כאילו הם עשו, למעשה, כבר הצביעו.

הנוכחי של קלינטון תמיכה סוחפת בקרב נציגי-על (ל-Sanders יש התחייבויות רק מ-46 מהם) צריכות להיות חלק מהסיפור של יום שלישי בערב. אבל אסור להשתמש בו כדי לתמוך בהצהרות כמו קלינטון, חציית הסף או כל שפה אחרת שמרמזת שהכל נגמר.

הדיון ברשתות החברתיות בשאלת הכותרת היה נמרץ, שניזון בין השאר על ידי טענות על הטיה תקשורתית בעד ונגד שני המועמדים.

אני מבסס את הטיעון שלי על עיקרון עיתונאי לא מפלגתי: דווח על מה שאתה יודע.

כריס מתיוס נגע בדיון על ההארדבול שלו הצגה ב-23 במאי עם הערה זו למנהל הקמפיין של סנדרס, ג'ף וויבר:

נאמר לי על ידי המומחים למספרים כאן ב-NBC ובמקומות אחרים שמגיעים ב-7 ביוני ביום הפריימריז בקליפורניה...בשעה 8 בערב באותו לילה, שעון המזרח, הרשתות יהיו מוכנות - כולל זו - להכריז כי הילרי קלינטון התגברה כעת על כך שהיא תזכה במועמדות במספרים. זה נעשה.

מתיוס שאל את וויבר האם הצהרה כזו שעות לפני סגירת הקלפיות באותו לילה בקליפורניה ובמדינות מערביות אחרות תגרום לדכא יותר את שיעור ההצבעה בקרב תומכי סנדרס או אלה שתומכים בהילרי קלינטון.

'זה ידכא את שיעור ההצבעה משני הצדדים', ענה וויבר. 'בכל פעם שאין תחרות אתה מקבל אחוזי הצבעה מדוכאים.' (המציאות הזו גרמה לקונגרס לדון סגירת סקר אחיד במשך שנים ללא פתרון.)

הייתם מצפים שוויבר יתנגד למה שמתיוס אפיין כמתכננת רשת להעניק את המועמדות לקלינטון. אבל כדאי לשקול את הנקודה שלו בלי להתחשב בתפקידו במחנה של סנדרס.

בעודו טען שהכרזה על קלינטון כמועמדת לכאורה תהיה 'תיאור לא מדויק של מצב המירוץ', התערב מתיוס: 'אז הרשתות יטעו?'

'כן,' השיב וויבר. 'כל מה שיש לנו מנציגי-על הוא בעצם סקר.'

אם אתה משהו כמוני ולא הצלחת לעקוב בדיוק איך המפלגה הדמוקרטית מחלקת צירים ונציגי-על, הנה פריימר נלקח מתוך סיפור 26 בפברואר בוושינגטון פוסט מאת ד.סטיבן ווס:

המפלגה הדמוקרטית הוקצו 4,763 משבצות נציגים לוועידה הלאומית של 2016... המצביעים בוחרים יותר מ-4,000 מהנציגים הללו, ובוחרים אותם בפריימריז במדינה ובסיבות לפיהם המועמדים שהנציגים התחייבו לתמוך בהם.

אבל 15 האחוזים הנותרים ממושבי הנציגים, או 712 בסך הכל, הוקצו לדמוקרטים שזוהו לפי התפקידים שהם מחזיקים (או נהגו להחזיק) במפלגה...

מה שנקרא נציגי-על אלה אינם נדרשים לתמוך במועמד מסוים. הם עשויים להתעלם מהעדפות הבוחרים אם ירצו. במקום זאת, הם בוחרים מועמד תוך שימוש בשיקול הדעת שלהם, בחירה שהם עשויים (או לא) לסמן מראש על ידי מתן אישור.

ב יצירה שפורסמה ב-24 במאי, הארי אנטן מ-FiveThirtyEight ציין שהארגון שלו נמנע מלכלול נציגי-על במעקב שלו מכיוון שנציגים עדיין יכולים לשנות את דעתם - במיוחד אם סנדרס יזכה ברוב של הנציגים הנבחרים. כשהתרחיש הזה כעת בלתי אפשרי וירטואלי, הוא הציע שיום שלישי בערב עשוי להיות הזמן להניח שקלינטון תחזיק מספיק צירי-על 'כדי להשיג את המועמדות'.

ממתי עיתונאים צריכים להסיק מסקנות על סמך הנחות?

תומכי סנדרס מציעים מגוון תרחישים שעשויים להניע את תמיכת נציגי העל בדרכם: גילויים ארורים נוספים על בעיות הדוא'ל של קלינטון, סקרים המראים את סנדרס כמועמד חזק יותר נגד המועמד הרפובליקני המשוער דונלד טראמפ וכו'.

לתומכי קלינטון יש הרבה הפרכות כמו שלאנשי סנדרס יש תרחישים, כמובן. אני גם לא מתעלם מכמה מדהים זה יהיה אם נציגי העל - עצם התגלמות הממסד של המפלגה הדמוקרטית - יעבירו בסופו של דבר את המועמדות למועמד הכי אנטי-ממסדי מזה שנים.

מדהים כמעט כמו חריג שערורייתי כמו דונלד טראמפ הזוכה במועמדות הרפובליקנית.

הנה השאלה האמיתית שעיתונאים צריכים להשפיל את עצמם ולשאול ביום שלישי בערב: מי יודע מה עלול לקרות בין עכשיו ל-25 ביולי כאשר הוועידה הלאומית הדמוקרטית תיפתח בפילדלפיה?

במיוחד בשנת בחירות כמו זו, התשובה ברורה: אף אחד לא יודע!

ככל שיותר ויותר סיקור מסע פרסום מתגלגל לניחושים בלתי ניתנים לדעת - ספקולציות לגבי מרוץ הסוסים - עקרונות עיתונאיים כמו דיווח על מה שאתה באמת יודע נמוג ברקע.

הנה הזדמנות - חובה, הייתי טוען - עבור ארגוני החדשות להחזיר את העקרונות הללו לקדמת הבמה ולהיצמד למה שהם יודעים.