תעשיית העיתונים מקבלת את שחרור התעריפים שחיפשה. עכשיו מה?

עסקים ועבודה

תעשיית העיתונים זכה בניצחון חשוב בוועדת הסחר הבינלאומית היום, תוך ביטול מה שנקרא עונשי 'השלכה' שהעלו את מחיר נייר העיתון הקנדי, שכן עיתונים מקומיים עומדים בפני אתגרים פיננסיים עצומים.

בעצם, הוועדה הפכה פסיקה קודמת על תלונה שהוגשה על ידי חברת נייר אמריקאית אחת בשם NORPAC that טען לתחרות בלתי הוגנת מיריבותיה הקנדיות.

פול בויל, שהוביל את הלובינג של News Media Alliance בשאלה, בירך על הפעולה.

אבל באימייל לפוינטר, הוא הזהיר: 'קשה לאמוד מה יקרה עכשיו, כשתעריפי נייר העיתון הופכים. לא נקבל את הנמקה של ITC עד ה-17 בספטמבר.'

ל- NORPAC יש זכות לערער על פסק הדין וסביר להניח שתעשה זאת.

בויל הוסיף כי ההשפעה על המחירים תתעכב ולא מיידית. ואפילו לא בטוח שיתרחשו בכלל הוזלות גדולות בעלויות הנייר. כמו בעלויות האנרגיה, מה שעולה בתקופות של מחסור בדלק לא בהכרח יורד כשזה מקל.

עיתונים הצטרפו במאמץ להתנגד לתעריפים על ידי קואליציה רחבה של משתמשי נייר, שהעלה את פרופיל הנושא בפיצ'רים בפני נציגי הקונגרס.

היו מעורבים שני סוגים נפרדים של תעריפים. פסק דין מוקדם יותר החודש של משרד המסחר האמריקני הותיר קבוצה נוספת של עונשים על נייר קנדי, אך הפחית את ההיטל מ-32% לכל היותר ל-20.

מסיבות רבות, אמר בויל, אי אפשר לומר כמה מהנזק עליית המחירים פוחת. חמישים אחוז? שלושים אחוז? שבעים אחוז?

זה יתברר בהמשך.

בויל הוסיף כי אין נתון קונצנזוס לגבי כמה מחירי נייר העיתון עלו השנה. אומדן של אנליסט אחד מעמיד אותו על כ-29 אחוזים, אמר.

ההשפעה הייתה שונה עבור עיתונים שונים. כאלה כמו ה-Minneapolis Star Tribune וה-Tampa Bay Times, שעדיין שומרים על תפוצת הדפסים גבוהה, במיוחד בימי ראשון, הרגישו הכי גרועים.

ניירות שרשרת ואחרים בהמשך במעבר לבסיס הכנסות דיגיטלי ברובו הצליחו טוב יותר.

אבל גם הם התחילו להרגיש את הצביטה. למשל, בכירי גנט אמרו בשיחת ועידה אחרונה לרווחים שהם הורידו את עלויות ההדפסה ברבעון האחרון מכיוון שהם השתמשו בנייר עיתונים מצטבר שהם קנו בתעריפים לפני התעריפים.

אבל המצב נראה גרוע יותר ברבעון זה, הוסיפו מנהלי גנט, כאשר 110 הניירות של החברה החלו להדפיס על מניות יקרות יותר שנרכשו לאחרונה.

תגובה נפוצה לעיתונים מושפעים הייתה להקטין את גודל המהדורות היומיות ויום ראשון, שילוב או הפסקת חלקים מסוימים.

ועיתונים רבים ביצעו פיטורים בחדרי חדשות ובחלקים אחרים של הפעילות שלהם בתגובה לצניחת ההכנסות מפרסום מודפס (ירידה של 15 עד 20 אחוז בהשוואה ל-2017 ברוב המקומות). פול טאש, יו'ר ומנכ'ל טמפה ביי טיימס שבבעלות פוינטר, אמר במכתב לקוראים ומאוחר יותר בראיונות עם כתבים לאומיים כי העלויות הגבוהות בהרבה של נייר העיתון זירזו את החלטתו לבטל 50 משרות.

בויל אמר לי קודם לכן שאי אפשר באמת להאשים את המכסים האלה על הנשיא דונלד טראמפ, שמאז הכריז על מלחמת סחר עם מכסי ענישה על מוצרים המגיעים מקנדה ומקסיקו.

ה-ITC אינו תלוי במידה רבה בממשל. ולכל היותר, אפשר לומר שמחלקת המסחר של וילבור רוס הייתה אוהדת לקריאות להעלאת מכסים עוד לפני מעשיו של טראמפ. תעריפי המסחר וה-ITC הוטלו בסוף הסתיו של 2017 ותחילת 2018.

כמובן, הנשיא טראמפ הגביר את העוינות שלו לרוב כלי התקשורת בנאומים ובציוצים במהלך החודשים האחרונים. זה כנראה הוגן להסיק שלטראמפ לא אכפת הרבה אם שתי צורות המכסים פוגעות בארגוני העיתונים.

'עיתונים נותרו עסק גס, אבל אני שמח שה-ITC ראה את המקרה כפי שהוא היה' ופסק לטובת התעשייה, אמר טאש, שהוביל מוציאים לאור בארה'ב לדבר על הבעיה, בראיון טלפוני.

לגבי החזרת חלק מ-50 המשרות שחוסלו בטמפה ביי טיימס, טאש אמר שלא. לפחות עדיין לא.

'זה לא סביר', אמר, 'במיוחד מאחר שמחירי (נייר העיתון) נשארים גבוהים כרגע'.