פיצוי על סימן גלגל המזלות
סלבריטאים C החלפה ג

גלה תאימות על ידי סימן גלגל המזלות

בתוך ישיבת הצוות של הניו יורק טיימס, בנוסף הוושינגטון פוסט אומר לברני סנדרס ו'קבוצת מקלוהן' חוזרת

ניוזלטרים

דוח פוינטר של יום שלישי שלך

דין באקט, עורך בכיר של הניו יורק טיימס, בשנת 2018. (צילום AP/טד אנתוני)

בוקר שלישי טוב. החדשות המרכזיות בתקשורת היום: ניפוי ישיבת צוות גדולה ב'ניו יורק טיימס'. אז בואו נתחיל במה שקרה, ומה עלינו לחשוב על זה.

אפילו הניו יורק טיימס מתקשה לנווט במים הגועשים של סיקור פוליטי בעידן המפלג הזה. זכה לביקורת נוקבת מצד הימין והשמאל, ולאחר שספג מה שההנהגה כינתה 'פספוסים משמעותיים' לאחרונה, הטיימס ניקה את האוויר ביום שני בפגישת צוות שנמשכה יותר משעה.

הדיילי ביסט שבר את פרטי הפגישה , שכלל כמה נושאים עם כפתורים חמים כגון:

  • כותרת שנויה במחלוקת בעקבות נאום הנשיא דונלד טראמפ על הירי ההמוני האחרון באל פאסו ודיטון.

  • מתי להשתמש במילה 'גזעני' כשכותבים על פוליטיקאים, במיוחד טראמפ.

  • היעדר עורך ציבורי של הטיימס.

  • מחלוקות בטוויטר הקשורות לסגן עורך וושינגטון של טיימס, ג'ונתן וייסמן.

את הפגישה הובילו העורך הראשי דין בקאט והמו'ל A.G. Sulzberger והיא תוארה כאזרחית ורגועה.

על פי הדיווחים, בקאט אמר לצוות שהכותרת המקורית בנאום טראמפ ('טראמפ דוחק באחדות נגד גזענות') הייתה 'בלגן (מפוצץ)'. בקאט הוסיף כי מי שכתב את הכותרת חולה על כך. 'הוא מרגיש נורא,' אמר באקט.

ה'טיימס' חטף מכות ברשתות החברתיות בגלל הכותרת, אבל גם באקט וגם סולצברגר אמרו לצוות שהוא לא צריך להגזים בתגובה לטוויטר בעת קבלת החלטות עריכה. על פי הדיווחים, סולצברגר טען שרק חלק קטן מאלה המבקרים את הטיימס בטוויטר ממש לוחצים על הכתבות.

ובכל זאת, הכותרת הובילה לדבר הכי מעניין שיצא מהפגישה והיא עמדת ה'טיימס' לגבי איך לסקר את טראמפ - במיוחד מתי ואיך להשתמש במילה 'גזעני'. ה'דיילי ביסט' כתב כי באקט 'הדגיש שבמקום פשוט לתייג את הנשיא או מנהיגים אחרים כ'גזעניים' או להשתמש בלשון הרע כמו 'טעון גזעני', העיתון צריך להדגים מקרים של גזענות באמצעות דוגמאות קונקרטיות'.

אבל באקט אמר גם שהוא פתוח לדיון נוסף על איך לכסות את הגזע.

קרא את סיפור החיה היומית לפרטים על ויסמן ותגובות מהמשתתפים בפגישה. בנוסף, בדוק את הסיפור של ג'ו פומפאו ב-Vanity Fair, שם אמר עורך אנונימי אחד של טיימס, 'אני חושב שזה סיפור שקשה מאוד לסקר, הסיפור של דונלד טראמפ והגזע והדמות שלו. אנחנו בטריטוריה קצת לא ידועה. בהחלט יש חיכוך, איך הנייר מתמקם? אני לא חושב שאתה יכול לטעון שלא היינו קשוחים עם דונלד טראמפ. יש ויכוח אמיתי, וכמה אכזבה אמיתית, על האופן שבו אנחנו ממצבים את עצמנו כמוסד'.

פריטים מהפגישה

הנה כמה מחשבות מהירות מפגישת הצוות של הטיימס:

ראשית, הכותרת. זה היה מטעה, אם כי לא לגמרי לא מדויק. כתב One Times אמר ל-Vanity Fair, 'הכותרת הייתה לא אלגנטית, היא פספסה את הנקודה, היא נכתבה בצורה גרועה, אבל זה לא היה פשע שנאה פדרלי, כפי שאתה חושב על סמך תגובות של כמה אנשים בחדר החדשות. הנושא הגדול יותר הוא תרבות הזעם'.

זה בסדר שהטיימס יעבור על מה שקרה, אבל עכשיו אנחנו בטריטוריה מוגזמת על כותרת בת שבוע שלא הייתה כל כך גרועה ונכתבה בתאריך היעד ששונה במהירות.

בשלב הבא, באקט עומד לקבל ביקורת על חוסר הרצון שלו להשתמש במילה 'גזעני' בתיאור טראמפ ואחרים. אבל הצבעה על דוגמאות של גזענות במקום רק לקרוא למשהו או למישהו גזען היא הדבר האחראי מבחינה עיתונאית לעשות. בעסקי המדיה, זה ידוע בשם 'הצג, אל תספר', וזו הדרך היעילה ביותר לדווח על סיפור.

זה לא יהיה מספיק טוב עבור קוראים רבים (ואולי אפילו כמה מעובדי טיימס), שפשוט רוצים שהתקשורת תקרא לטראמפ ו/או את דבריו 'גזענים'. אבל ה'טיימס' צריך להיות כפוף לסטנדרטים של עיתונות, לא להעדפות הקוראים. הטיימס וכל פרסומי החדשות צריכים להזכיר לעצמם שהם מאומנים בשימוש במילים ובאתיקה עיתונאית. הם המצוידים ביותר לדעת מתי להשתמש במילה כל כך חזקה.

לבסוף, מה לגבי תפקידו של עורך ציבורי? זה מישהו שעובד עבור העיתון, אבל מבקר ובוחן אותו באופן עצמאי על היושרה העיתונאית ושיטות העבודה הטובות שלו. ל'טיימס' אין עורך ציבורי מאז 2017. אולי לפני שנים כשלא היו מבקרי תקשורת רבים, תפקידו של העורך הציבורי היה מכריע. בימים אלה, לא כל כך. יש ממש עשרות מבקרי תקשורת המשמשים ככלבי שמירה, והטיימס בדרך כלל מגיב לפניות על הסיקור שלו. אמנם העורך הציבורי הוא אף פעם לא רעיון רע, אבל הוא לא מרגיש כמו רעיון הכרחי עם כל כך הרבה סיקור תקשורתי בחוץ.

דבר אחרון לגבי הטיימס…

הקטע של ג'ו פומפאו ב'ואניטי פייר' העלה דאגה נוספת של הניו יורק טיימס שככל הנראה לא עלתה בפגישה ביום שני.

פומפאו כתב, 'בשבועות האחרונים, מקורות מתארים לי תחושת התפכחות גוברת בקרב עיתונאיות בולטות של טיימס, שהצטופפו כדי לחלץ את דאגותיהן, כולל שורה של נשים בכירות שעזבו את המוסד לפרסומים אחרים שבהם 'יכול להיות להן יותר כוח', כפי שאמר מקור אחד, שתיאר 'תחושה שהאווירה בצמרת לעתים קרובות מדי אינה כוללת את נקודות המבט של נשים.'


ברני סנדרס נואם ביריד מדינת איווה ביום ראשון. (צילום AP/ג'ון לוצ'ר)

נראה שיש משהו שטראמפ והתקווה לנשיאות הדמוקרטית ברני סנדרס מסכימים עליו: אף אחד לא אוהב את הוושינגטון פוסט בימים אלה.

במהלך קמפיין בניו המפשייר ביום שני, אמר סנדרס, 'אני מדבר על (המיסים של אמזון) כל הזמן. ואז אני תוהה מדוע הוושינגטון פוסט, שבבעלותו של ג'ף בזוס, בעל אמזון, לא כותב עליי מאמרים טובים במיוחד. אני לא יודע למה.'

עורך פוסט מרטי ברון דחה את תלונותיו של סנדרס בהצהרה ל-CNN : 'סנ. סנדרס הוא חבר במועדון גדול של פוליטיקאים - מכל אידיאולוגיה - שמתלוננים על הסיקור שלהם. בניגוד לתיאוריית הקונספירציה שהסנאטור מעדיף, ג'ף בזוס מאפשר לחדר החדשות שלנו לפעול בעצמאות מלאה, כפי שהכתבים והעורכים שלנו יכולים להעיד'.

עבור פריט זה אני מפנה אותו poynter.org העורכת הראשית ברברה אלן:

לפני כמה ימים ערכתי אייטם בטור של רוי פיטר קלארק שבו הוא כתב את המילה 'עופרת', ושיניתי אותה ל'lede', איות המועדף על ידי עיתונאים רבים כשהם מתייחסים לחלק הראשון של סיפור.

לרוב הכותבים יש דעה בנושא, ורועי לא היה יוצא דופן. זה עופרת, הוא אמר לי, כפי שהוא מוביל אותך לתוך הסיפור. זה עבר, טענתי, לאחר שנכנסתי לתפיסה הנוסטלגית שהאיות החריג מונע מעורכי העתקות לעבוד במכונות מסוג חם ולא לטעות בו בתור האותיות המובילות שבהן השתמשו כדי ליצור את העותק. או משהו כזה?

במקום להתווכח עם מאמן הכתיבה של אמריקה, הצעתי לרוי לכתוב טור חדש שיפרט מדוע הוא מעדיף לידים על פני ליד. כרגיל, הוא עשה אחד טוב יותר, חקר את הנושא הזה כל הדרך חזרה לשנת 1913 וסיפק לעיתונאים - סוף סוף - עם תשובה מוחלטת על האיות הנכון .


קופסת עיתונים של USA Today. (צילום AP/צ'אק ברטון, קובץ)

לפי ה'ניו יורק פוסט'. , בכירים מגנט וניו מדיה יוצאים לדרך השבוע כדי לתפוף תמיכה ממשקיעים למיזוג המתוכנן שלהם. בשבוע שעבר הכריזו שתי החברות על תוכניות שיהוו את רשת העיתונים הגדולה בארץ. הפוסט גרם לזה להישמע כאילו העסקה בסכנה אם המשקיעים לא יצליחו להצטרף למהלך.

הפוסט דיווח כי מניות ניו מדיה ירדו ב-33% מיד לאחר פרסום העסקה. מקור אחד אמר לפוסט, 'יש צורך דחוף למנוע מבנקאים ומשקיעים למכור מניות'.

מתנדב מחזיק בדגלי קנדה שחולקו במהלך חגיגות יום קנדה. (העיתונות הקנדית/דריל דייק)

פוסטמדיה היא רשת העיתונים הגדולה בקנדה. בבעלותה כמה מהעיתונים הגדולים והמשפיעים ביותר במדינה, כמו ה-National Post, Ottawa Citizen, Edmonton Journal, Montreal Gazette, Toronto Sun, Calgary Sun ו- Vancouver Sun.

כתיבה עבור קנדהלנד , שון קרייג אומר שהמנכ'ל החדש של פוסטמדיה אנדרו מקלאוד רוצה 'להעמעם את הקולות המתונים' וזה 'יצר בלבול ואי ודאות בחדרי החדשות ברחבי המדינה'. גם במאמר הארוך והמפורט הזה, קרייג כותב שזה לא יוצא דופן ש'עורכים ילחצו על מפרקי האצבעות שלהם על כך שהם לא עמדו בציפיות הפוליטיות של ההנהלה השמרנית של החברה'.

קרייג מציע דוגמאות למקרים שבהם עורכים שונים זומנו למטה פוסטמדיה בטורונטו לסיקור שהיה אנטי-שמרני או לא שמרני מספיק.

קרייג כותב, 'מה שקרה, לפי ראיונות עם יותר מ-30 עובדים בהווה ויותר מתריסר עובדים לשעבר - החל מכתבים ועד עורכים ועד צוות תאגידי - הוא שפוסטמדיה נתנה הנחיה לכל העיתונים שלה לעבור לפוליטיקה נכון, בצורה חסרת תקדים, ריכוזית'.

מה זה יכול להיות אומר?

קרייג כותב, 'עובדים רבים חוששים שהתוכניות הנוכחיות להכפיל את מה שההנהלה מכנה 'קולות שמרניים אמינים' ימגר את נקודות המבט המקומיות ואת העצמאות הפוליטית של כמה מהעיתונים הוותיקים והחשובים ביותר בקנדה'.


העיתונאית אלינור קליפט בשנת 2013. קליפט תהיה אחת החברות הקבועות בפאנל ב-'McLaughlin Group' החדשה. (צילום AP/קרלוס אוסוריו)

אחת מתוכניות האירוח הפוליטיות הגדולות בכל הזמנים חוזרת לטלוויזיה. 'קבוצת מקלוהן' חוזרת בחודש הבא ב הטלוויזיה הציבורית של מרילנד ו באינטרנט ויחזור בפריסה ארצית ברוב תחנות PBS החל מינואר.

הסופר והפרשן הפוליטי טום רוגן יארח. (המארח המקורי ג'ון מקלוהן נפטר ב-2016.) לרוגאן יצטרפו חברי הפאנל הוותיקים של 'קבוצת מקלוהן' פט ביוקנן, אלינור קליפט וקלרנס פייג'. משתתפי פאנל אורחים יופיעו מעת לעת.

בדיוק כמו בריאן שטיינברג של וראייטי, אני לא יכול שלא לחשוב על המערכון הזה של 'סאטרדיי נייט לייב'. כשאני חושב על 'קבוצת מקלוהן'.

  • הוושינגטון פוסט ממשיך לייצר סיקור מדהים של משבר האופיואידים. האחרון הוא an תרשים אינטראקטיבי זה מפרט כמה כדורי כאב הלכו לבית המרקחת בשכונה שלך.
  • לאור ההתאבדות לכאורה של ג'פרי אפשטיין, פוינטר'ס אל טומפקינס כותב שעיתונאים צריכים לבדוק את הגורם העיקרי למוות בכלא.
  • טראמפ קרע לאחרונה את העיר בולטימור, וכינה אותה 'מגעילה, שורצת עכברים ומכרסמים'. אז הבולטימור סאן ביקש מהתושבים לספר מדוע הם אוהבים את העיר. ה התשובות מראות קהילה גאה.
  • הסבר טוב של מיזוג CBS-Viacom על ידי פיטר קפקא של Recode.

יש לך משוב או טיפ? דוא'ל לכותב התקשורת הבכיר של פוינטר טום ג'ונס בכתובת אימייל .

רוצה לקבל את התדריך הזה בתיבת הדואר הנכנס שלך? הירשם כאן .

עקבו אחרינו ב טוויטר והלאה פייסבוק .