גלה תאימות על ידי סימן גלגל המזלות
האישה הזו נולדה דרך IVF ומה שהיא אומרת על זה גורם לנו להרגיש קצת מוזר
מגמות
על פי מרכז פוריות פסיפיק של לוס אנג'לס , הפריה חוץ גופית (IVF) שימשה לראשונה בשנות החמישים באמצעות בדיקות רפואיות ותצפית על בעלי חיים. בתחילת שנות ה-70, החלו בדיקות על בני אדם ועד 1978, 'ד'ר פטריק סטפטו וד'ר רוברט אדוארדס ביצעו את ההליך באנגליה, והביאו ללידתה של לואיז בראון ב-25 ביולי 1978. נכון למועד כתיבת שורות אלה, היא עדיין בחיים.
המאמר ממשיך מתחת למודעהמהר קדימה 18 שנים עד 1996 כאשר מישל יאנסה, aka @michel.c.janse עַל טיק טוק , נולד באמצעות IVF. שלוש שנים מאוחר יותר נולדה אחותה מאותו יבול של עוברים שנקטפו. בטיקטוק פרוע למדי, מישל פרסמה כמה מחשבות מעניינות על היותה תינוקת IVF בוגרת, שכללו רעיון מה לעשות עם העוברים המופרים שנותרו השייכים להוריה. המשך לקרוא לרעיון האפשרי הזה לסרט אימה גוף.
לואיז בראון, תינוקת IVF הראשונה, נולדה ב-25 ביולי 1978.
תינוק ההפריה החוץ-גופית הזה הוא עכשיו מבוגר לגמרי ובהחלט יש לו כמה מחשבות על זה.
בעוד מישל מתאפרת באומנות, היא חולקת כמה מחשבות על היותה תינוקת IVF בוגרת. מישל אומרת שהיא ואחותה הן מאותה קבוצה. המשמעות היא שהם 'חולצו באותו זמן בדיוק והופרו באותו זמן בדיוק'. עם זאת, אחותו של מישל ישבה על הקרח עוד שלוש שנים. האם זה המקום שבו הרעיון קָפוּא הגיע מ?
מכיוון שמישל ואחותה 'הורו' בו-זמנית, הם מתייחסים זה לזה כאל תאומים. ואז היא יורדת לבור ארנבת IVF וזה נהיה מוזר בדיוק כמו שארץ הפלאות הייתה עבור אליס. 'דבר אחד שתמיד מתעסק עם המוח שלי כאדם בוגר עכשיו, הוא לחשוב על איך איזה בחור מדען אקראי בחר את הסדר שבו היינו נולדים', היא אומרת.
המאמר ממשיך מתחת למודעהמישל מתפלא על הסדר שבו הם נבחרו כי יש לה BSE (אנרגיה אחות גדולה). כמובן שמישל לא מכיר בעובדה שהיא כנראה מרגישה כמו אחות גדולה כי זה התפקיד שלה. זה נשמע כאילו היא טוענת שהיא עדיין הייתה חווה את האווירה הזו, אילו הייתה נבחרה במקום השני. לא ככה זה עובד.
המאמר ממשיך מתחת למודעהנראה שמישל מתייחסת אליו הוא עד כמה מחייה, וחייהם של כולם, נותרים בידי המקרה. העובר המופרי שלה נבחר ראשון, והעובר של אחותה ג'קלין (סוף סוף קיבלנו שם) נלקח מצלחת פטרי שניה. היא לא יכולה לתאר לעצמה איך היו נראים חייה אם הסדר היה הפוך, אלא שהיא כן יכולה, כי עדויות אנקדוטליות מצביעות על כך שגם התפקידים שלהם יתהפכו.
עכשיו הדברים מקבלים תפנית מאוד מוזרה.
מישל מתייגת את עצמה כמי שנמצאת ב'גיל הפוריות' וככזו, יש לה כמה 'מחשבות מוזרות' בהחלט לגבי התפיסה שלה. מסתבר שהוריה עדיין טוחנים עוברים מופרים קפואים, שאיתם הם לא יודעים מה לעשות. למזלה של הוריה, שני הסבבים הראשונים של הפריה חוץ גופית עבדו.
'יש כמה מה'תאומים' שלי כשלעצמם, עדיין יושבים במעבדה', אומר מישל. 'אפשר לתרום אותם, אבל עכשיו ההליך הרבה יותר נגיש ממה שהיה לפני כמעט 30 שנה'. היא מציגה את השאלה, האם העוברים האלה עדיין ברי קיימא? ועוד, מי ירצה אותם? אנשים שלא מצליחים להרות בטח ירצו אותם, אבל אנחנו מתרחקים.
המאמר ממשיך מתחת למודעהנראה שמישל מתעניין בצורה יוצאת דופן בגורלם של העוברים האלה, וזו הסיבה שהיא הגתה רעיון מטורף באמת. 'ספר לי למה זה תמיד היה הרצון שלי להתבגר, להתחתן... ולהביא את הילדים שלי עם בן זוגי אבל בסופו של דבר גם לעבור את תהליך ההשתלה בעצמי וללדת את אחד העוברים התאומים שלי'. מה זה שטויות בסרט של דיוויד קרוננברג?
שוב מישל מרכזת את עצמה בצורה מאוד מוזרה. ספציפית, היא תרצה בן כי בעיניה, זה יהיה האח הזכר שלה, לא מקשר את העובדה שהוא יגדל על ידה ולא הוריה. זה החלק של האחים. זה לא שמישל רוצה לעשות משהו עם העוברים המופריים האלה שיושבים בצהרה למעלה מ-25 שנה, זה שהיא רוצה ללדת את אחיה.
מישל מבטיח לנו שהיא לא תתקדם עם תוכנית הלידה המטורפת הזו, אבל היא מאוד מתפתה לעשות זאת. מה שאנו מוצאים מוזר הוא העובדה שהוריה עדיין משלמים על האחסון של העוברים הקפואים האלה. עכשיו יותר מתמיד, הגיע הזמן 'לשחרר את זה, לשחרר את זה'.