ביום המילון, מחווה לספרים המציעים את המילה האחרונה על השפה

בשנת 2010 ליטל, בראון פרסם את הספר שלי זוהר הדקדוק: מדריך לקסם ולמסתורין של אנגלית מעשית . ה סקירת הספרים של ניו יורק טיימס הכריז 'זהו דקדוק למאה ה-21 - קצת יותר ארצי, קצת יותר רגוע.' ההודעה הטובה הזו נכתבה על ידי עמון שיי, מחברם של מספר ספרים על לקסיקוגרפיה, כולל קריאת ה-OED: איש אחד, שנה, 21,730 עמודים .

ה-OED הוא קיצור של מילון אוקספורד האנגלי, ויום אחד אני רוצה לאהוב את הילדים שלי כמו שאמון שיאה אוהב מילונים. תהיתי אם חיבתו לספר שלי הושפעה מרושם ראשוני טוב, שהראשון מתוך 50 הפרקים בספר שלי נקרא 'קרא מילונים בשביל כיף ולמידה.'

בכל מקרה, לכבוד יום המילון הלאומי (תאריך הולדתו של נוח וובסטר), אנו מביאים לכם גרסה מרוכזת של הפרק שלי.

* * *

כדי לחיות בתוך השפה, אני צריך את העזרה של שני המילונים האהובים עלי: מילון אוקספורד אנגלי (או OED) ומילון המורשת האמריקאי (או AHD). שני הלקסיקונים האלה שומרים על ההיסטוריה של השפה שלנו בקצות אצבעותי, כאשר ה-OED מראה לי היכן הייתה האנגלית וה-AHD לאן היא מועדת.

מה-OED למדתי לראשונה, לזעזוע ולשמחתי, שהמילים דקדוק וזוהר קשורות זה לזה. [במאה ה-15, שניהם היו קשורים לשפת הקסם.] זה היה בשנת 1971 כאשר פרופסור שלח אותנו לציד נבלות שפה כדי שנוכל לשים את ידינו על אותו 'מילון המבוסס על עקרונות היסטוריים' בן 12 הכרכים. המשמעות היא שיחד עם איותים, הגדרות, הגיות וחלקי דיבור, ה-OED - הודות לעבודתם של אלפי מתנדבים במשך 70 שנה - מספק למילה צייד 1,827,306 דוגמאות כיצד ומתי החלו להשתמש במילים ב- השפה האנגלית, על פי סיימון ווינצ'סטר, מחבר הספר המשמעות של הכל .

אז מה? אז נניח שנשיא ארצות הברית משתמש במילה 'מסע צלב' כדי לבנות תמיכה במלחמה אמריקאית נגד קנאים במזרח התיכון. אתה שומע את זה או קורא את זה ויש לך תחושת בטן שזו לא מילה חכמה שהנשיא ישתמש בו, אבל אתה לא בטוח למה. אתה מחליט לכתוב על זה, אבל קודם כל. כפי שהמורה שלי דון פריי היה מצווה: 'חפש את זה ב-OED!'

הנה מה שתמצאו: השימוש המוקדם ביותר הידוע במילה מסע צלב באנגלית מופיע בכרוניקה היסטורית משנת 1577 ומתייחס למלחמות הקדושות שניהלו הנוצרים האירופים בימי הביניים 'כדי להחזיר את ארץ הקודש מהמוחמדים'. שלושים שנה מאוחר יותר, המילה מתרחבת ומגדירה 'כל מלחמה שהכנסייה יוזמת ומבורכת'. עד 1786 נעשה שימוש רחב יותר במילה כדי לתאר כל 'תנועה או מפעל אגרסיבי נגד רוע ציבורי כלשהו'. למזלנו, הציטוט ההיסטורי מובע על ידי נשיא ארצות הברית, תומס ג'פרסון, שעודד כתב 'להטיף, אדוני היקר, מסע צלב נגד בורות'.

התקדם בהיסטוריה לנשיא ה-43, ג'ורג' וו. בוש, שמבטיח 'מסע צלב' נגד קנאים שתקפו את ארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001. המחבלים הללו היו במקרה קיצוניים איסלאמיים שמנהלים את הג'יהאד שלהם, או מלחמת קודש, שלהם. נגד כוחות אמריקאים ואירופים הם מכנים 'הצלבנים'. עם הידע החדש הזה, אולי תצדיק את השימוש של הנשיא במסע הצלב על ידי ציון הדוגמה החילונית של ג'פרסון. או אולי תצטט את הסכנות, כפי שציינתי, של העלאת בלי כוונה תקדים היסטורי מסוכן המסומן בצלב, סמל הצלבנים.

רבע שעה של מחקר שפה כזה מניחה בסיס שאפשר לבנות עליו טיעון.

מזוהר לדקדוק, ממסע צלב לקרוסדו, ה-OED יכול לשמש אותך כמכונת זמן של שפה, לא רק כדי לספק סקרנות נוסטלגית או עניין אינטלקטואלי צר, אלא כדי להגדיר אותך בהיסטוריה של השפה שלך, לספק הקשר בעל ערך, לסייע לך במרדף העכשווי שלך אחר משמעות.

* * *

אני מודה בחוסר סובלנות לחשיבה דיכוטומית. כשזה מגיע לפוליטיקה של המדינה האדומה מול המדינה הכחולה, אני קצת סגול. כשקנאי הקריאה בפוניקה מנהלים מלחמה נגד המוני 'כל השפה', אני עומד על קו ה-50 יארד ומנער את ראשי. בוויכוח של קאנטרי מול רוק, תקראו לי רוקבילי. הגלידה האהובה עליי? נפוליטנית. וכאשר אנטגוניסטים של דקדוק תיאורי ותקיף עומדים אף אל אפ, אני תופס את מילון המורשת האמריקאי ומחבק אותו כמו שמיכה.

ה-AHD מציע התאמה פרגמטית בין 'אתה חייב' ו'אתה יכול', הודות לתכונה הנקראת 'פאנל השימוש', קבוצה של 200 (במקור 100) משתמשים מקצועיים של השפה אשר מתייעצים כדי לגלות את דעות השפה שלהם, אשר, של כמובן, להשתנות עם הזמן. במילים פשוטות, עורכי AHD סקרים את הפאנל כדי לקבל תחושה של העדפותיו. סופרים יכולים לאחר מכן לעשות שיפוט מושכל בבחירת מילה או ביטוי אחד על פני אחר.

'נערת הדקדוק' הפופולרית, המוצהרת על ידי מיניון פוגרטי, מציינת ב דבקות הדקדוק שהמוציא לאור של ה-AHD, ג'יימס פרטון, יצר את המילון החדש שלו בגלל שהוא כל כך תיעב את מה שהוא ראה בשינויים המתירניים ב-Webster's Third. 'כן', כותב פוגרטי, 'מילון המורשת האמריקאי ולוח השימוש שלו קיימים בגלל תשוקה על פגמים בלתי נסבלים נתפסים ב-Webster's Third.'

... הבה נסתכל על אחת ממילות הקרב עבור מתארים ורושמים: בתקווה. אף אחד לא מתנגד למילה כשהיא משמשת כפתגם סטנדרטי המשנה פועל: 'הוא צעד בתקווה על פני הבמה כדי לקבל את התעודה שלו.' המשמעות המיועדת היא 'הוא צעד בתקווה'. אבל אני מקווה שעכשיו הוא משמש לעתים קרובות יותר כמשהו שנקרא תואר משפט. הורה מודאג עשוי לומר, 'אני מקווה שהוא צעד על פני הבמה...' כלומר 'אני מקווה שהוא צעד על הבמה.' בהינתן אפשרות זו, המאזין עלול לחוות אי בהירות לא מכוונת. אנחנו לא יכולים לדעת אם לתלמיד או להורה הייתה תקווה.

אז האם אי פעם תשתמש בתקווה בתור תואר משפט? לא על פי רוב בפאנל השימוש: 'אפשר היה לצפות... שהשלל הראשוני של התנגדויות, בתקווה, היה שוכך ברגע שהשימוש היה מבוסס היטב. במקום זאת, נראה שהמבקרים הפכו נחושים יותר בהתנגדותם. בסקר פאנל השימוש של 1969, 44 אחוז מהפאנל אישרו את השימוש, אבל זה ירד ל-27 אחוז בסקר שלנו ב-1986.' מצד שני, 60 אחוז מהפאנל הזה משנת 1986 אישרו את השימוש ברחמים כתעודת משפט ב'רחמנא ליצלן, המשחק הסתיים לפני שנוטרדאם הצליחה להוסיף עוד טאצ'דאון לתוצאה השגויה'. אם אני רוצה להיות מודרך על ידי פאנל השימוש, אני מוצאת, רחמנא ליצלן, במשחק, אבל בתקווה בחוץ.

... מי ידע שאתה יכול להצביע על דקדוק ושימוש? אבל זה בדיוק עכשיו מגיע פאנל השימוש להחלטה, תהליך משחרר שהופך את הדרך האנושית המוזרה לשימוש קונבנציונלי לשקוף.

אז, בכל אופן, קרא מילונים בשביל הכיף והלמידה.